להמראה: Lady Gaga – Bad Romance

ולנחיתה: K's Choice – Shadowman

וסתם כי בא לי (והן נהדרות) – המלים: K's Choice – Shadowman

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם חלקי פוסטים בראש, שלא מתחברים לכדי אחד שלם.
אני חווה תופעה חדשה בימים האחרונים, אחת כזו שלא נאלצתי להתמודד איתה בעבר, ובמיוחד לא בעבודה – שיפוצים.

משפצים את הבית שמולי וזה גורם לי לרצות לעשות דברים אלימים.
אני ידועה בתור אחת שאפילו ציפורי הבוקר גורמות לה לחוסר יציבות נפשית, אז מקדחות? מערבלי בטון?? צעקות בערבית?!
איך בנאדם אמור לשבת ולהתרכז בכתיבה, בשיחות ובצורה כללית בחיים עם הקדיחה הבלתי פוסקת הזו בכלל לא ברור לי.
לא בלתי פוסקת, מתישהו בין חמש לשבע בערב הם הולכים.
צריכה לעשות מחקר מלים על אתר אחד, לכתוב לכמה אחרים, להגיש, לרשת, לקדם..
בשביל כתיבה שיווקית צריך השראה שיווקית, צריך לקרוא קצת, לחשוב קצת, להרהר..  והם אומרים שזה יקח עשרה חודשים.
עשרה חודשים!
אולי זה יהיה ניסוי מעניין, לראות כמה זמן יקח לי עד שאחרון הפיוזים שלי יקפוץ, או עד שהרעש הזה יתרכב לו אל תוך רעשי חיי
ואז אני כבר לא אשמע אותו.. האופציה השניה מסוכנת ביותר – אולי כשהם ילכו פתאום יחסר לי הרעש?
אולי אני בכלל אמציא מן בועה שכזו לכלוא אותם בתוכה שלא יפריעו עם הרעש, ואז רק ישאר להתמודד עם המשאיות והנזק
לפינת הרחוב ללא מוצא הקטן שלנו שהפך פתאום לאתר בניה.

יום הולדת זה מן יום כזה. מוזר.
בשנה שעברה בזמן הזה, לפי הבלוג לפחות, הייתי בתחילתה של הדרך שעליה אני צועדת כרגע, אבל בכיוון קצת שונה.
אז עוד לא ידעתי שאני אהפוך את זה למקצוע של ממש.
קיוויתי כבר שנה שנתיים לפני שזה יהיה הכיוון, אבל באותם זמנים היתה עבודה, ולא היתה סיבה להכנס לזה לעומק.
קראתי בלוגים במסגרת ההשכלה הכללית, נרשמתי לקבוצות ופורומים, והשכלתי את עצמי קצת בנושא..
העובדה שהיום אני עובדת מהבית שלי, בשעות שלי, בתור עצמאית, ועושה את מה שאני עושה בהצלחה מדהימה, היא שגורמת לי
להסתכל על השנה האחרונה כהתקדמות, ולא כעמידה במקום, או נסיגה – ירחם השף.

גם זה שסוף סוף יצאתי מהחור ההוא הקרוי חדרה, ועברתי עם אשתי זוגתי היפה בנשים למרכז ולציוויליזציה הוא פלוס ללא ספק!

בשנה שעברה בתקופה הזו, ממש עוד כמה ימים, התחיל מבצע עופרת יצוקה. ממשלת ישראל קמה, רקעה ברגליה, ואמרה חלאס!
כמובן שגם על זה כבר הספקנו להתנצל, להיות מועמדים לדין בכל מיני ארצות חובבות מוסלמים, וסביר להניח שעד היום הולדת הבא שלי
גם על חלק מהם ייגזר דין (שלא בפניהם כמובן, כי אנחנו לא מתייחסים לבדיחות האלה).
זו לא התקדמות בכלל. מאז גם היו בחירות וציפי לבני לא נבחרה לצערי הרב, אלא שקרניהו ביביהו, ולצידו פיהרר ליברמן.
כן, גם אהוד ברק נלקח. בתור המנקה.

מה שכן לימדו אותנו המאורעות הנ"ל, ועוד כמה מזעזעים וקשים הוא שנראה שאצלנו בשביל זכויות צריך להלחם.
כך החליטה האגודה לזכויות האזרח, לאחר הטבח בבר-נוער יחד עם פרשת טייטל, הצעה 892, הצעת המאגר הביומטרי, אבדן זכויות נכים,
קיצוצים בסל התרופות, ושערויות ניצולי שואה (יש עוד המון דוגמאות, אבל נפסיק, היום יומולדת וזה נהיה מדכא), על מצעד זכויות האדם.
אז – מצעד זכויות האדם – סוף סוף אנחנו מרימים את קולנו – הוא פלוס לשנה האחרונה.
האירועים שהביאו להחלטה גורמים לזה להיראות כמו צעד אחד קדימה אחרי התדרדרות במורד ההר אחורה.

אז זו בערך היתה השנה, לפחות מבחינת הבלוג הזה, ואני בערך. השנה בעיקר התרכזה בהרבה עבודה על המחשב מהבית ובניית העסק.
על זה אולי יותר בהמשך.
היו עוד אירועים שאולי קרו, אבל זניחים מדי בשביל להכנס אליהם או שאני פשוט לא אדע איפה להתחיל, איך לגמור,
ואיך לכתוב את מה שאני רוצה להגיד באמצע. או ששכחתי.. אתם יודעים.. הזכרון כשמזדקנים.
ועכשיו, מכיוון שמאז תחילת כתיבת שורות אלו הספקתי לעשות הפסקת אוכל לטובת שתי ארוחות ראנץ'לכבוד היומולדת,
אני הולכת לעשות אחד משני דברים:
1. לגלגל ולשחק
2. לגלגל ולשנו"צ (קצת חוצפה שרק טרחתי להרים את עצמי מהמיטה היום בחצות היום, לא?)

עכשיו הדוור כבר לא יאלץ לתקוע את המכתבים בין העצים של השער, והמכתבים כבר לא ירטבו עד מחק דיו מהגשם.
יופי.

יש לי היום יום הולדת בתאריך העברי, כיף שזה נר ראשון.
מחר (או לפי השעון מאוחר יותר היום) הולכים לחגוג לאח שלי יום הולדת לועזי (או – אמיתי) על ידי אכילת (טריפת\גריסת) נתחי בשר
גדולים ומשובחים בקאסה דו ברזיל בראשון.. אין כמו בשר ויין לחגוג יום הולדת כמו שצריך.

נסחפתי למשחק החדש בפייסבוק הנקרא בחיבה עולם הקפה … אולי לא כזה חדש, אבל התאפקתי הרבה זמן
(זמן = כמות העדכונים בנושא שיש מחברים) לפני שבדקתי אותו. המסקנה היתה מאכזבת, שהוא ב-ד-י-ו-ק כמו המשחק
שממילא הייתי מכורה אליו – עיר המסעדות (תרגום זה נורא), רק מנוע שונה. אפילו העיצובים של המסעדות דומים בצורה מחשידה.
סליחה.. ה"חדש" הוא בית קפה..
לא מגישים שם קפה. בכלל, אין שתיה שם.. לפחות במסעדות יש שתיה. גם כן קפה.
אבל, נסחפתי.

מיותר (או שלא) לציין שעקב עבודתי יש לי מספר פרופילים בפייסבוק, שגם להם פתחתי מסעדות… או בתי קפה.
כמו שאמרתי כבר אינספור פעמים לפני כן – המצב בכי רע. כלומר, אם תשאלו אותי הוא מצוין.. אבל באמת, אין משהו מעניין לדבר עליו??

אה, כן, היתה היום ההפגנה, או מצעד זכויות האדם הראשון בישראל, שהוכתר כהצלחה (מבחינת זה שהגיעו אנשים לפחות).
נראה אם זה יצליח לשנות משהו במדינה המרקיבה שלנו.

בייייצימביצימביצימביצימביצימביצימביצימביצים…!

שידור חי של האח הגדול דופק את המוח, אבל צריך להיות די דפוק במוח כדי לראות את השידור הנ"ל מלכתחילה, הלא כן?!
ביצה ותרנגולת רבותי… בייייצימביצימביצימביצים.

התקדמויות בביתנו החדש:

1. סוף סוף יש טלוויזיה בלווין, ויהיה אפשר לראות (אם נבחר….) משהו אחר חוץ מהאח הגדול בשידור חי באינטרנט.
2. בשעה טובה הותקן מתג בחדר השינה, ועכשיו למנורה יש עם מי לשחק – ויהי אור!
3. כן.. יש גם בית חדש, ככה זה כשלא נפגשים הרבה זמן, מצמצמים עדכונים.
4. יש לו חצר

בקיצור – תענוג.

בבוקר החלטתי לעדכן פה בקטנות במהלך היום.. סגנון לייב בלוגינג, אבל מאירוע שלא באמת קיים.
שני חברים + תינוקת + עבודה + עבודות חשמל וכבלים בבית והשעה שבע בערב וזה מה שיצא להיום. ביצימביצימביצים.

נ.ב – למי שרוצה להיות אדם חופשי באמת, ויש באמתחתו 9,000 יורו פנויים – לחץ כאן להתחיל את חייך חופשי ומשוחרר מהמאגר.
מי שאין לו,יכול להצטרף אלי ולשאר בקדמנו בברכה מדינה הזויה, חצויה ופולשנית.