לקח לי כמעט שבוע לתקן תקלה בבלוג.
התקלה נגרמה בגלל תוסף שנראה כאילו איבד שפיות, פשוט כל פעם שניסיתי להתחבר לניהול קיבלתי תקלת SQL

פעם ראשונה שזה קרה אמרתי את מה שכל תולעת מחשבים טובה היתה אומרת (לדעתי) – זה רק חלום, אם אני אנסה מחר זה כבר לא יקרה..
אז מחר בא..אבל אני לא.
קצת מרה שחורה, ומה לעשות הופה אין זמן לשבת לחשוב קצת, והנה להם פתאום 5 טיוטות חדשות בלוח הבקרה.
לא מזמן (והרבה פעמים לפני, אבל בצורה הרבה יותר מודחקת) התלוננתי על עצמי שאני באה וכותבת מה שיוצא (כן. כמו עכשיו..),
אז התחלתי להשתמש בטיוטות, לראות האם אני אוכל לקחת מחשבה משבוע שעבר ולהמשיך אותה.
זה לא עבד.
לא בגלל חוסר יכולת להמשיך את המחשבה, כן בגלל אבדן עניין במחשבה באחת הפעמים, ובשאר הזמן פשוט כי לא באתי.

אז איפה התחלתי – לקח לי שבוע לתקן תקלה בבלוג.
תביאו עטים, כי מהות התיקון די חשובה.
מוכנים?
בטוח?
אז ככה – נכנסתי לשרת ופשוט מחקתי את התיקיה עם התוסף
תוקן!

הספקתם לרשום?  יש לי את זה לפי ראשי פרקים אם מישהו צריך..

העולם מתחלק לכל מיני סוגים של אנשים. זה, כלומר, בשביל מי שמתעקש לחלק.
אני מהאנשים שאוהבים צעצועים. אני אוהבת את הצעצועים שלי ממוחשבים, ואם ניתן גם מחוברים לרשת – בה אני משחקת עם עוד צעצועים.
במהלך הזמן כבר יצא לי לנסות כמעט כל שירות נידח שהושק בארץ ובחו"ל, וקשור לשיווק, קידום אתרים, רשתות חבריות ועוד ירקות.
לכן לא כלכך מפתיע שכששמעתי על השקת שירות המייל של Ynet החלטתי לבחון אותו מקרוב..
ואם אפשר בדרך גם לתפוס לי כתובת מייל כיפית ונעימה עם השם שלי כי אני אהיה בין הראשונים. שריטה, אבל נבליג.
זה גם לא הצליח לי, באסה קלה.

ובכן, נתחיל בהרשמה לשירות:
אחרי שהתגברתי על המכשול הראשון – למה לעזאזל אני לא יכולה לבחור שם עם פחות משישה תוים..?
– המשכתי קדימה עם הניסוי..

ממשק: מעבר להרשמה הקלילה (חוץ מעניין השם), מאכזב מאד לגלות ממשק Exchange וובי מאחורי הקלעים.
כיאה לממשק שכזה הוא די מסורבל, איטי ומעצבן בצורה כללית.
גם התפריט לא מספק אותי בכלל, ויזואלית ופונקציונלית פשוט לוקה בחסר. כנ"ל לגבי האפשרויות והגמישות של הממשק.
האפשרויות הניתנות לשינוי והתאמה הן מינימליות, וכאילו נעשו כדי לצאת ידי חובה. טוב שאת שם המשתמש אפשר לבחור..
תאימות: השירות עובד טוב גם עם FireFox ו – Chrome.

נפח: נקודה ראשונה בעד. Ynet טוענים שאין שהגבלה לנפח התיבה שהם מספקים.
אני מאמינה שזה בעיקר כדי לעשות רושם, כי גם את התיבות של ג'ימייל עם ה – 10 ג'יגה לא נצליח למלא בחיים.. ותאמינו לי אני ממש מנסה.
אבל בכל זאת עושים הרגשה טובה עם ההצהרה, אז יש נקודה.

עיצוב: כמו שאמרנו, בניחוח מיקרוסופט, הכל כמובן מעוצב כמו אאוטלוק למאותגרים שכלית.

מהירות טעינה: מאכזבת מאד.
ממערכת כלכך מינימלית ציפיתי לטעינה מהירה לפחות כמו של ג'ימייל.. טעיתי. גם בכניסה והתחברות, וגם במעבר בין תיקיות
המהירות משתנה בין סבילה לבין "אולי אני אעשה קפה".
נקודה למחשבה – תארו לכם מה תוכלו לבשל אם תנסו להעלות קובץ לשליחה..

לסיכום: אני מאד אוהבת את Ynet, ושמחתי לגלות שהם השיקו שירות מייל, אבל כשהשתמשתי בו התאכזבתי קשות.
אני מאמינה שיש לתיבות האלה עוד דרך ארוכה, והרבה שיפורים מטעם ווינט כדי שיהיו שמישות בצורה שוטפת.
כרגע המייל של Ynet הוא בדיוק כמו המייל של וואלה (והאמת, הרבה פחות טוב), שהוא בדיוק כמו כל מייל אחר שמוקם על רגל אחת. חבל.

נקודת זכות ראנדומלית – בכותרת של תיבת הדואר מופיעים מבזקי החדשות של Ynet.. זה חמוד

להמראה: Lady Gaga – Bad Romance

ולנחיתה: K's Choice – Shadowman

וסתם כי בא לי (והן נהדרות) – המלים: K's Choice – Shadowman

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם חלקי פוסטים בראש, שלא מתחברים לכדי אחד שלם.
אני חווה תופעה חדשה בימים האחרונים, אחת כזו שלא נאלצתי להתמודד איתה בעבר, ובמיוחד לא בעבודה – שיפוצים.

משפצים את הבית שמולי וזה גורם לי לרצות לעשות דברים אלימים.
אני ידועה בתור אחת שאפילו ציפורי הבוקר גורמות לה לחוסר יציבות נפשית, אז מקדחות? מערבלי בטון?? צעקות בערבית?!
איך בנאדם אמור לשבת ולהתרכז בכתיבה, בשיחות ובצורה כללית בחיים עם הקדיחה הבלתי פוסקת הזו בכלל לא ברור לי.
לא בלתי פוסקת, מתישהו בין חמש לשבע בערב הם הולכים.
צריכה לעשות מחקר מלים על אתר אחד, לכתוב לכמה אחרים, להגיש, לרשת, לקדם..
בשביל כתיבה שיווקית צריך השראה שיווקית, צריך לקרוא קצת, לחשוב קצת, להרהר..  והם אומרים שזה יקח עשרה חודשים.
עשרה חודשים!
אולי זה יהיה ניסוי מעניין, לראות כמה זמן יקח לי עד שאחרון הפיוזים שלי יקפוץ, או עד שהרעש הזה יתרכב לו אל תוך רעשי חיי
ואז אני כבר לא אשמע אותו.. האופציה השניה מסוכנת ביותר – אולי כשהם ילכו פתאום יחסר לי הרעש?
אולי אני בכלל אמציא מן בועה שכזו לכלוא אותם בתוכה שלא יפריעו עם הרעש, ואז רק ישאר להתמודד עם המשאיות והנזק
לפינת הרחוב ללא מוצא הקטן שלנו שהפך פתאום לאתר בניה.

יום הולדת זה מן יום כזה. מוזר.
בשנה שעברה בזמן הזה, לפי הבלוג לפחות, הייתי בתחילתה של הדרך שעליה אני צועדת כרגע, אבל בכיוון קצת שונה.
אז עוד לא ידעתי שאני אהפוך את זה למקצוע של ממש.
קיוויתי כבר שנה שנתיים לפני שזה יהיה הכיוון, אבל באותם זמנים היתה עבודה, ולא היתה סיבה להכנס לזה לעומק.
קראתי בלוגים במסגרת ההשכלה הכללית, נרשמתי לקבוצות ופורומים, והשכלתי את עצמי קצת בנושא..
העובדה שהיום אני עובדת מהבית שלי, בשעות שלי, בתור עצמאית, ועושה את מה שאני עושה בהצלחה מדהימה, היא שגורמת לי
להסתכל על השנה האחרונה כהתקדמות, ולא כעמידה במקום, או נסיגה – ירחם השף.

גם זה שסוף סוף יצאתי מהחור ההוא הקרוי חדרה, ועברתי עם אשתי זוגתי היפה בנשים למרכז ולציוויליזציה הוא פלוס ללא ספק!

בשנה שעברה בתקופה הזו, ממש עוד כמה ימים, התחיל מבצע עופרת יצוקה. ממשלת ישראל קמה, רקעה ברגליה, ואמרה חלאס!
כמובן שגם על זה כבר הספקנו להתנצל, להיות מועמדים לדין בכל מיני ארצות חובבות מוסלמים, וסביר להניח שעד היום הולדת הבא שלי
גם על חלק מהם ייגזר דין (שלא בפניהם כמובן, כי אנחנו לא מתייחסים לבדיחות האלה).
זו לא התקדמות בכלל. מאז גם היו בחירות וציפי לבני לא נבחרה לצערי הרב, אלא שקרניהו ביביהו, ולצידו פיהרר ליברמן.
כן, גם אהוד ברק נלקח. בתור המנקה.

מה שכן לימדו אותנו המאורעות הנ"ל, ועוד כמה מזעזעים וקשים הוא שנראה שאצלנו בשביל זכויות צריך להלחם.
כך החליטה האגודה לזכויות האזרח, לאחר הטבח בבר-נוער יחד עם פרשת טייטל, הצעה 892, הצעת המאגר הביומטרי, אבדן זכויות נכים,
קיצוצים בסל התרופות, ושערויות ניצולי שואה (יש עוד המון דוגמאות, אבל נפסיק, היום יומולדת וזה נהיה מדכא), על מצעד זכויות האדם.
אז – מצעד זכויות האדם – סוף סוף אנחנו מרימים את קולנו – הוא פלוס לשנה האחרונה.
האירועים שהביאו להחלטה גורמים לזה להיראות כמו צעד אחד קדימה אחרי התדרדרות במורד ההר אחורה.

אז זו בערך היתה השנה, לפחות מבחינת הבלוג הזה, ואני בערך. השנה בעיקר התרכזה בהרבה עבודה על המחשב מהבית ובניית העסק.
על זה אולי יותר בהמשך.
היו עוד אירועים שאולי קרו, אבל זניחים מדי בשביל להכנס אליהם או שאני פשוט לא אדע איפה להתחיל, איך לגמור,
ואיך לכתוב את מה שאני רוצה להגיד באמצע. או ששכחתי.. אתם יודעים.. הזכרון כשמזדקנים.
ועכשיו, מכיוון שמאז תחילת כתיבת שורות אלו הספקתי לעשות הפסקת אוכל לטובת שתי ארוחות ראנץ'לכבוד היומולדת,
אני הולכת לעשות אחד משני דברים:
1. לגלגל ולשחק
2. לגלגל ולשנו"צ (קצת חוצפה שרק טרחתי להרים את עצמי מהמיטה היום בחצות היום, לא?)