למראית עין

ארכיון עבור 'עבודה' :

חורף גשום וסוער

מאת Lem בתאריך 17 בינואר 2010

אני רוצה להיות נמלה.
לצערי אני חרגול, אבל רוצה להיות נמלה.

מצאתי את עצמי בשתיים בצהרים, אחרי ערימות של QA, אחרי מיילים וטלפונים לכמה לקוחות, שני מתכנתים, ובוסית אחת
ללא עבודה. זהו, נגמר.. עד המייל הבא.. חופש.

וזה לא שאין לי מה לעשות, אני רוצה לקרוא, יש הרבה מה. צריך לחפש ולמצוא מאמרים ולקרוא..
צריך גם לכתוב. הרבה.
אבל זה בשבילי, ולא בשביל אחרים.. ואני חרגול.

ובנימה אופטימית – סוף סוף העיפו את המכשפה מהמזרח (אירופה,ליתר דיוק פולין), ואני כבר חשבתי שאני אצטרך לקנות כדורים נגד בחילות.


נושאים: התחלות, יומבחיים, ממלכת החיות, עבודה, תלאות הדרך | 3 תגובות »

אין כמו רעש המקדחה על הבוקר

מאת Lem בתאריך 5 בינואר 2010

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם חלקי פוסטים בראש, שלא מתחברים לכדי אחד שלם.
אני חווה תופעה חדשה בימים האחרונים, אחת כזו שלא נאלצתי להתמודד איתה בעבר, ובמיוחד לא בעבודה – שיפוצים.

משפצים את הבית שמולי וזה גורם לי לרצות לעשות דברים אלימים.
אני ידועה בתור אחת שאפילו ציפורי הבוקר גורמות לה לחוסר יציבות נפשית, אז מקדחות? מערבלי בטון?? צעקות בערבית?!
איך בנאדם אמור לשבת ולהתרכז בכתיבה, בשיחות ובצורה כללית בחיים עם הקדיחה הבלתי פוסקת הזו בכלל לא ברור לי.
לא בלתי פוסקת, מתישהו בין חמש לשבע בערב הם הולכים.
צריכה לעשות מחקר מלים על אתר אחד, לכתוב לכמה אחרים, להגיש, לרשת, לקדם..
בשביל כתיבה שיווקית צריך השראה שיווקית, צריך לקרוא קצת, לחשוב קצת, להרהר..  והם אומרים שזה יקח עשרה חודשים.
עשרה חודשים!
אולי זה יהיה ניסוי מעניין, לראות כמה זמן יקח לי עד שאחרון הפיוזים שלי יקפוץ, או עד שהרעש הזה יתרכב לו אל תוך רעשי חיי
ואז אני כבר לא אשמע אותו.. האופציה השניה מסוכנת ביותר – אולי כשהם ילכו פתאום יחסר לי הרעש?
אולי אני בכלל אמציא מן בועה שכזו לכלוא אותם בתוכה שלא יפריעו עם הרעש, ואז רק ישאר להתמודד עם המשאיות והנזק
לפינת הרחוב ללא מוצא הקטן שלנו שהפך פתאום לאתר בניה.



נושאים: אינטרטנט, דברים שלא טובים ללחץ דם, התחלות, עבודה, שחרור קיטור, תלאות הדרך | 2 תגובות »

22.12.09 – Live

מאת Lem בתאריך 22 בדצמבר 2009

נכון, לא באתם לכאן כדי לסבול, אני מודה.

אבל. אם נתעקש להסתכל על הצד הטוב בזה, אפשר לקרוא לזה אטרציה.
אישית, הייתי מאד שמחה למצוא דבר שכזה, אבל אני מניחה שזה עניין של טעם.. או משהו כזה.

ובכן. הרעיון.
הרעיון הוא כזה, כמו שכולם (או לפחות השניים שקראו את הבלוג) יודעים – היתה לי יום הולדת היום (אתמול אם נהיה טכניים).
באופן לא מפתיע, אני מוצאת את עצמי בליל האירוע שיכורה כלוט, או כאשתו, אני לא גזענית, אבל אני מעדיפה פחות מלח,
והחלטתי לעשות דרנק-לייב-בלוגינג.

מה זה אומר?
זה אומר שאני פשוט אכתוב מה שבא לי, ללא צנזורה או תיקוני טעויות הקלדה, שכמו שכולם יודעים גם במצב "טבעי" באים בעשרות.
למען הבהרה – עד עכשיו כן תיקנתי.
עכשיו זה מפסיק.

לא שיש לי הרב המה לתוב, פשוט בא לי לעדכו, ואחרי שעדכנתי כחמישה סטטוסים בפאקבוק,
וכמה גם בטוויטר החלטתי לרחם על העולם ולכתוב כאן.
כך שזה לא יופיע לאף אחד בתור התראה או עדכון, ורק מי שיתעניין (שוב, שניים) יכנס ויראה.
ולשניים – סליחה.
רק שתדעו – היה לי יום הולדת נהדר, ככל שזה נוגע לי.
היה לי יום רגוע, קמתי מאוחר יחסית, עבדתי קצת, מתישהו באופן יזום הפזקתי, גלגלתי, והתלחלתי לשחק.
בערב באה חברה הכי טובה אלי עם חברה שלשה. ישבנו בחצר, שתינו יין ודיברנו. כמה זקנה אני מקגישה לכתוב את זה
אבל היה תענוג.
זה הסתכם במצבי הנוכחי, שאינו רע. בכלל. בכלל.

כרגע אתם פוגשים אותי לפני הג'וני שלפני השינה.
לסיים לילה מושלם, כמו שאומרים… יש סיכוי שגם יהיה בונוס, אבל את זה אין עדיין לדעת.. ;)
בכל מקרה, התכניתיות לעתיד הן לשחק בליץ, שהוא עוד משחק ארור בפייסבוק, שלהתמכרותי אליו אחראית אשתי האהובה.
אני מתחילה להרגיש כאילו בקרוב תהיה מערכצ הפעלה של פאקבוק. אנחנו ממילא צעד וחצי משם. למה לא?

אלין עושדה תרגילי כושר + מתיחות בשידור החי של ההאח הגדול. .
אני  תוהה לעצמי כמה מזה נועד לקהל המשפשפים לפנות בוקר, וכמה מזה אמיתי. גם ההתנשפויות.
גם גיליתי היום שראו לאלירז את החמינדוס בשידור שם כשהחליף מכנסיים.. קטעים, אבל לא מעניין כמו אז עם היער של ההיא,
שממילא לא כזה מעניינץ. אלירז חמוד. בגדול מן ג'ו הממוצע שכזה (כמה מכם הקיאו מהתרגום הזה?) והוא די סבבה של בחור.
אמנם רואים על ההתנהגות שלו את השורשים החדרתיים, אבל הוא בחור חמד, עם קצת ראש. אין לי בעיה שירוויח.
כן, אני מאשרת לו לזכות. בינתיים הוא וגואל מאושרים אצלי, למרותשגואל די נחשי..

4:19 – מהר לגלגל!

4:24 – טוב נו, מסתבר שזה לוקח 3 דקות לערך. אני מאשימה אתכם באיחור.

4:31 – משתמשת בכלים של העבודה על הבלוג הזה.. אמנם שיכורה ולקראת שינה, אבל עד עכשיו לא עשיתי עליו כלום,
שזה די פתטי בהתחשב בזה שזו העבודה שלי.

4:34 – סוף סוף מתחילה לשחק בבליץ אודי \ע על התקדמות בהמשך. הבלוג מתחיל להיות מוגש למנועי חיפוש.
כמובן שברוח חוזסר ההשקעה אף אחד ממנועי החיפוש הנ"ל לא רלוונטי לי, אבל מכ'פת לי.

4:52 – סיימתי עניינים עם הקידום, עכשיו אפשר להתרכז בבליץ. או משהו כזה.. זה קשה ככה כשכל היהילומים זזים כל הזמן.

4:54 – עכשיו באמת סיימתי, יאללה בליץ. עפרי כבר קראהלי פעמיים לבוא למטיה, ויכול להיות שויתרתי על הבונוס,
אבל היי היא גרמ הלי להתמכר למשחק הנוראי הזה, אז שתתמודד.

5:08 – טוב די, אין פוקוס, לישון.

ליליה טוב :)



נושאים: הזוי, חטאים קטנים ותענוגות אסורים, מצחיק אותי, עבודה, שחרור קיטור | אין תגובות »

21.12.2009

מאת Lem בתאריך 21 בדצמבר 2009

יום הולדת זה מן יום כזה. מוזר.
בשנה שעברה בזמן הזה, לפי הבלוג לפחות, הייתי בתחילתה של הדרך שעליה אני צועדת כרגע, אבל בכיוון קצת שונה.
אז עוד לא ידעתי שאני אהפוך את זה למקצוע של ממש.
קיוויתי כבר שנה שנתיים לפני שזה יהיה הכיוון, אבל באותם זמנים היתה עבודה, ולא היתה סיבה להכנס לזה לעומק.
קראתי בלוגים במסגרת ההשכלה הכללית, נרשמתי לקבוצות ופורומים, והשכלתי את עצמי קצת בנושא..
העובדה שהיום אני עובדת מהבית שלי, בשעות שלי, בתור עצמאית, ועושה את מה שאני עושה בהצלחה מדהימה, היא שגורמת לי
להסתכל על השנה האחרונה כהתקדמות, ולא כעמידה במקום, או נסיגה – ירחם השף.

גם זה שסוף סוף יצאתי מהחור ההוא הקרוי חדרה, ועברתי עם אשתי זוגתי היפה בנשים למרכז ולציוויליזציה הוא פלוס ללא ספק!

בשנה שעברה בתקופה הזו, ממש עוד כמה ימים, התחיל מבצע עופרת יצוקה. ממשלת ישראל קמה, רקעה ברגליה, ואמרה חלאס!
כמובן שגם על זה כבר הספקנו להתנצל, להיות מועמדים לדין בכל מיני ארצות חובבות מוסלמים, וסביר להניח שעד היום הולדת הבא שלי
גם על חלק מהם ייגזר דין (שלא בפניהם כמובן, כי אנחנו לא מתייחסים לבדיחות האלה).
זו לא התקדמות בכלל. מאז גם היו בחירות וציפי לבני לא נבחרה לצערי הרב, אלא שקרניהו ביביהו, ולצידו פיהרר ליברמן.
כן, גם אהוד ברק נלקח. בתור המנקה.

מה שכן לימדו אותנו המאורעות הנ"ל, ועוד כמה מזעזעים וקשים הוא שנראה שאצלנו בשביל זכויות צריך להלחם.
כך החליטה האגודה לזכויות האזרח, לאחר הטבח בבר-נוער יחד עם פרשת טייטל, הצעה 892, הצעת המאגר הביומטרי, אבדן זכויות נכים,
קיצוצים בסל התרופות, ושערויות ניצולי שואה (יש עוד המון דוגמאות, אבל נפסיק, היום יומולדת וזה נהיה מדכא), על מצעד זכויות האדם.
אז – מצעד זכויות האדם – סוף סוף אנחנו מרימים את קולנו – הוא פלוס לשנה האחרונה.
האירועים שהביאו להחלטה גורמים לזה להיראות כמו צעד אחד קדימה אחרי התדרדרות במורד ההר אחורה.

אז זו בערך היתה השנה, לפחות מבחינת הבלוג הזה, ואני בערך. השנה בעיקר התרכזה בהרבה עבודה על המחשב מהבית ובניית העסק.
על זה אולי יותר בהמשך.
היו עוד אירועים שאולי קרו, אבל זניחים מדי בשביל להכנס אליהם או שאני פשוט לא אדע איפה להתחיל, איך לגמור,
ואיך לכתוב את מה שאני רוצה להגיד באמצע. או ששכחתי.. אתם יודעים.. הזכרון כשמזדקנים.
ועכשיו, מכיוון שמאז תחילת כתיבת שורות אלו הספקתי לעשות הפסקת אוכל לטובת שתי ארוחות ראנץ'לכבוד היומולדת,
אני הולכת לעשות אחד משני דברים:
1. לגלגל ולשחק
2. לגלגל ולשנו"צ (קצת חוצפה שרק טרחתי להרים את עצמי מהמיטה היום בחצות היום, לא?)


Let the birthday celebrations resume…!

 

 

נושאים: אינטרטנט, בוקרשלכיף, גאווה ודיעה קדומה, דברים שלא טובים ללחץ דם, הזוי, חטאים קטנים ותענוגות אסורים, טעם לחיים, עבודה, פוליטיקקה | 2 תגובות »

בייייייייייי

מאת Lem בתאריך 9 בדצמבר 2009

בייייצימביצימביצימביצימביצימביצימביצימביצים…!

שידור חי של האח הגדול דופק את המוח, אבל צריך להיות די דפוק במוח כדי לראות את השידור הנ"ל מלכתחילה, הלא כן?!
ביצה ותרנגולת רבותי… בייייצימביצימביצימביצים.

התקדמויות בביתנו החדש:

  1. סוף סוף יש טלוויזיה בלווין, ויהיה אפשר לראות (אם נבחר….) משהו אחר חוץ מהאח הגדול בשידור חי באינטרנט.
  2. בשעה טובה הותקן מתג בחדר השינה, ועכשיו למנורה יש עם מי לשחק – ויהי אור!
  3. כן.. יש גם בית חדש, ככה זה כשלא נפגשים הרבה זמן, מצמצמים עדכונים.
  4. יש לו חצר

בקיצור – תענוג.

בבוקר החלטתי לעדכן פה בקטנות במהלך היום.. סגנון לייב בלוגינג, אבל מאירוע שלא באמת קיים.
שני חברים + תינוקת + עבודה + עבודות חשמל וכבלים בבית והשעה שבע בערב וזה מה שיצא להיום. ביצימביצימביצים.

נ.ב – למי שרוצה להיות אדם חופשי באמת, ויש באמתחתו 9,000 יורו פנויים – לחץ כאן להתחיל את חייך חופשי ומשוחרר מהמאגר.
מי שאין לו,יכול להצטרף אלי ולשאר בקדמנו בברכה מדינה הזויה, חצויה ופולשנית.

נושאים: אינטרטנט, הזוי, יומבחיים, מצחיק אותי, עבודה | אין תגובות »