טוב בסדר – "עופרת יצוקה"…

והפעם בפרויקט תיעוד המבצע – תמונות!

עדכון ז"א (זמן-אמת…): זהו היום העשירי ללחימה. כוחות הקרקע נכנסו לפעולה בתוך עזה.
עד כה יש כ-20 פצועים לצד הישראלי, והרוג אחד. בהתחשב בטיב הלוחמה והשטח אין מה לומר חוץ מ – כל הכבוד לצה"ל.
אני גם לא חושבת שיש צורך לומר דברים אחרים כרגע.
החמאס מצידו הפסיק לגמרי לדווח על הרוגים, וכרגע כל ההרוגים באורח פלא הינם נשים וילדים חפים מפשע.
ברור לי שזה מבדר אותי רק כי אני רגילה לזה, לא צריך להרגיש רע

ולעניינינו!

או בקיצור:

החלטתי לחתום עם ציטוט מטוקבק שראיתי אתמול, המופנה לחמאס:
יום אחד נסלח לכם על שהרגתם בילדינו, אך לעולם לא נסלח לכם על שאילצתם אותנו להרוג בילדיכם.

Dont you just love celebrating the new year?
Dont you just love the snow and rain this time of year? How it's all beautiful outside?

This is how the children of Sderot celebrate the new year.
This is how they live every day of the last 8 years.
How long is 15 seconds? Depends what you're playing.

Show it to the world – Sign the petition

אנחנו כבר עם הרוג אחד וחמישה פצועים.
אצלם מדווחים על כ-170 הרוגים.

"בעקבות הפרת תנאי הרגיעה מצד חמאס והתקפה בלתי פוסקת של שלטון חמאס על אזרחי ישראל בדרום הארץ, התקבלה ביום רביעי, 24 בדצמבר, החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, לפיה הונחה צה"ל לפעול על מנת להביא להפסקת ירי טילים והתקפות טרור מרצועת עזה לאורך זמן."

כן, סוף סוף, אור לבוקר יום שבת הוחלט אי שם במרתפי המטבחון שהגיע הזמן לעשות את כל מה שמאיימים שיעשו.
חיל האויר שלנו הפתיע ונכנס היום, ונכנס בתרתי משמע. שאר החילות מחכים לפקודה להכנס אחרי יישור השטח
משעות הבוקר כל מה שרואים מעזה זה פטריות עשן מלוות ברעשי פיצוצים עזים בכל עבר. חמאס בהלם!
הגיע הזמן.
לא כלכך נעים להתעורר לרעשים האלו, לא כלכך נעים להתעורר לאזעקות, אבל כלכך מבורך.
ההרגשה הזו שסוף סוף לא מתעלמים מזה שיום יום – יום שנחשב יום של שלום – אתה חוטף על הראש 50 פצצות מרגמה לכיוונים ראנדומליים.
שיש גב. אפילו קצת. אחרי ישיבה מול עם שמודיע לנו מראש שהם יתקפו אותנו, ואז עושה את זה ולא מקבל תגובה. סוף סוף.
אצלנו התושבים בורחים או מוצאים מחסה, אבל מברכים. כל איזור עוטף עזה מקווה לשינוי כל פעם מחדש.
ממש כרגע באשקלון "מחכים לבום", תראו איך התרגלנו לדבר. ממש אשה מוכה של מדינה אנחנו.
נפילה ראשונה גם בקרית גת, נראה שהם למדו איך לכוון. בערך.

כרגע קיבל העניין הזה שם: עופרת יצוקה!

נו חנוכה או לא חנוכה?

אבל מה שבאמת מעניין אותי כאן – גלעד שליט.
אל תגידו לי שלא ראיתם את זה בא.
זה גם לא באמת מעניין אותי, אבל אחת התגובות הראשונות ששמעתי מכל מי שדיברתי איתו על עניין התקיפה של היום הוא – "אבל מה עם שליט?"
"בטח עכשיו הם יהרגו אותו", ועוד כל מיני השערות.
אני רק רוצה להגיד – תתעוררו! אתם עושים רק נזק. (וזה רק כי לא נעים לי להגיד – למי אכפת מגלעד שליט?!)
לצערי אנחנו צריכים להכיר כבר במציאות ולהבין שכל התעמולה הזאת סביב השחרור שלו זה לא מתאים. לא מתאים.
זה רק מקשה על הממשלה שלנו במשא ומתן, זה הורס לנו את ההרתעה מבחינה צבאית. זה נותן להם קלף.
אנחנו צריכים להבין שבנושא הזה, ועד כמה שזה כואב, אנחנו צריכים להתחיל להתנהג (לפחות כלפי חוץ) כמו ארה"ב (טפו)
אנחנו צריכים להגיד – We do NOT negotiate with terrorists!
אנחנו צריכים להגיע למצב שהם יתחננו לתת לנו אותו תמורת רגיעה.
כי הם ידעו שבשום צורה אחרת לא נצא להם מהשטח ונפסיק להפציץ, והם גם ידעו שאם הם יעיזו לעשות עוד קונצים – בום.

אנחנו צריכים ללמוד להתעלם. כמו אמא שמחנכת ילדים (שגם זה נושא חלש מאד אצלנו). למרות שזה כואב לפעמים.
שלא יראו את זה. הם משתמשים בזה. זו ההתמחות שלהם.
יש להם שנים של נסיון באיך להראות מול אמצעי התקשורת, איך לדבר, ואת מי להראות.
אנחנו? מפסידים להם במערכה הזו כל יום.
אנחנו מראים הכל, מוחים על הכל, ועל כל דבר שיעשה יהיו אנשים שיקומו למחות נגדו.
את המחאה יראו בתקשורת, ואז כשנשב עם הפלסטינאים למשא ומתן הם ידעו מה כואב לנו. זה לא בריא!
עדיף שיחשבו שלא כואב. שלא ידעו שיש להם קלף.
הכי קל להם פשוט לקחת חייל, הם עשו את זה הרבה פעמים ועל כל חייל שהם לקחו הם קיבלו מאות, אם לא אלפים
של מחבלים שלהם שהיו כלואים אצלנו (עם דם על הידיים ובלי דם על הידיים-רק במוח) תמורת חייל אחד. פתטי.

סיכום ביניים מהחדשות: צה"ל תוקף לכל אורך הרצועה, הפלסיטינם מדווחים על כ 170 הרוגים, למרות שיש הרבה קבורים
תחת כל מיני הריסות אז המספר יעלה, וכמו שאנחנו מכירים אותם הוא גם יהיה שקרי וגדול בצורה מוגזמת.
למעלה מ – 95% מההפצצות של חיל האויר פגעו בדיוק במטרות שהצבו להם.
אצלנו עדיין הרוג אחד (היה מחוץ למרחב המוגן) וחמישה פצועים, יש הפצצות בכל יישובי עוטף עזה (30 נפילות בשעה האחרונה).
העולם הערבי מתכונן כבר לצאת להפגנות נגדנו.. חבורה של בובלילים.
עכשיו הם גם מיתממים.. .מה, מה עשינו רע? אתם כלכך רעים וגדולים וחזקים… בכי בכי, תמונה של לוויה (וחוזרים למה שאמרתי קודם).
האשמות בטבח, רודנות וחוסר אנושיות, קריאה לכולם לעזור ולעצור את הישראלי הגדול והרע.
כמובן שהם לא שוכחים להצהיר לעולם שהם בשום פנים ואופן לא יפסיקו לעשות בלאגן, בחיים לא יכירו בישראל, ומבטיחים נקמה. חכם.

מה שהם כן שוכחים זה שאף אחת מהמדינות באיזור לא רוצה לעזור להם, ואם הם היו יכולים הם היו מעלימים אותם בכלל.
אפילו מצרים עוזרת לנו.

בשורה התחתונה: אם לא נתקפל אחרי יומיים (כמו תמיד) בגלל לחצים מהעולם הערבי (כמו תמיד) ובקשות מהאירופאים חסרי המושג (כמו תמיד)
מלוות באיומי סנקציות (כמו תמיד) אז יש סיכוי שהמבצע הזה באמת יהיה שווה משהו. גם אם נאבד שליט אחד.

* וסליחה לבני משפחת שליט. צריך להיות מציאותיים לפעמים.

..את מי?
- שדרות
מה שדרות?
- נו המקום הזה שחוטף קסאמים כל הזמן ואף אחד לא מתייחס
למה לא מתייחס? רק אתמול ראיתי משהו על זה בחדשות, לא זוכרת..
- כן יופי, אתמול, שלשום, יום לפני..
אה, הבנתי את הנקודה…

אביעד עשה מעשה, והחליט לבדוק לכמה אנשים בבלוגוספירה (שוב המלה הארורה הזאת) אכפת מהנושא.

לחברי הכנסת ברור שלא אכפת – אם היה אכפת להם מספיק הם היו עושים משהו חוץ מלהגיע פעם בחודש
לביקור וצילום עם ילדים.
לצבא לא אכפת – ולמה שיהיה לו. הצבא מקבל פקודות מהממשלה, וברגע שהם לא עושים כלום גם הצבא לא מתנדב.
הצבא מציע פתרון אחד – פעולה נרחבת ברצועה. כלומר בואו נכנס באמ-אמא שלהם עד שהם יפסיקו.
בעיה מס' 1:
יש לצבא שלנו כשרון להוריד קטינים. בין אם זה בגלל שהקטינים נדחפים קדימה ע"י חברינו
הערבים בדיוק לשם מטרה זו, או אם זה בגלל כל מיני טעויות קטנות כמו "אופס הורדנו גן ילדים במקום את
הבית של המבוקש"
בעיה מס' 2:
כבר ניסינו את זה כמה פעמים. כמה פעמים כבר נכנסנו לרצועה כדי לעשות קצת סדר?
כמה פעמים הצלחנו בזה – 0. פעם אחרי פעם נכנסנו, עשינו בלאגן (ועוד עשינו אותו לא נכון),
חטפנו בראש ואחרי שבוע שבועיים ברחנו.
בעיה מס' 3:
קשה לנו מול גרילה, מול אוכלוסיה מעורבת. קשה לנו כי אנחנו כביכול אמורים להיות הומנים,
אכפת לנו מדעת הקהל העולמית כי סך הכל אנחנו תלויים בהם, רק חסר לנו שאיזה בריט יחליט שאנחנו עושים
משהו רע וימשוך את הסיוע והכספים..
לדעתי אחת הסיבות היחידות שכל מדינות ערב עוד לא קפצו עלינו היא ה"גב" שיש לנו ממדינות אחרות.

אז היום הם החליטו ש"אין מנוס מפעולה נרחבת ברצועה" . מזל טוב באמת..! מה קרה? היתה עוד כתבה בחדשות?
הראו את ההורים והילדים רצים בהיסטריה ביום הראשון ללימודים?
הראו שבאמת לא ניתן לקיים אורח חיים נורמלי בכזה מצב?
הראו משהו חדש? – לא.
אבל בכ"ז – היתה כתבה בחדשות – הציבור יודע – לציבור אכפת – נגיד משהו שיחשבו שגם לנו אכפת..

מזל שלהם שנראה שגם לציבור לא אכפת. הציבור לא ישים לב שאחרי ההצהרה הזו לא יקרה כלום.
שעוד פעם ציבור שלם נזרק לכלבים בגלל שאין לו דרך להגן על עצמו, בגלל שהוא לא מספיק חזק
בתור ציבור כדי לגרום לפוליטיקאים לחשוב שצריך לעשות בשבילו משהו (מישהו אמר ניצולי שואה, לדוגמא)?.
אין להם מספיק כסף כדי לעשות מספיק רעש.
הציבור הוא כמובן כל אזרחי ישראל מינוס תושבי שדרות..

אז הנה בואו נראה.
מי שמעוניין מוזמן לכתוב פוסט עם הכותרת “לא שוכחים את שדרות“. נותנים לינק לפוסט של אביעד,
ונגלה אם הבלוגוספירה בישראל לגמרי חיה בבועה ומתעניינת רק בעצמה או שעדיין אכפת לה מהסביבה
הפוסט יתעדכן עם שמות הבלוגרים שישתתפו ביוזמה.