אז מה אם שכחתי להעלות אתמול תמונה שרק בשבילה נכנסתי לכתוב פה?
היה מאוחר.. הייתי שיכורה… התעסקתי בלתקן תקלות במקום פשוט להעלות את התמונה… התפזרתי.. אז מה?

אז קודם כל – בשביל זה אני פה – התמונה

כן, את יום אתמול הידוע בשם וולנטיינ'ס החלטנו לחגוג ביציאה.
אחרי יומיים של הכנה נפשית ובדיקה שכלום לא בוטל הוחלט להתחיל ממסעדה אהובה לארוחה קטנה, ומשם
להמשיך לפאב האהוב עלי – Cheers
מה שנקרא קצת בשבילי קצת בשבילה…
אז תודה רבה לצ'ירס שנשאר פאב של בית למרות ששיפץ והגדיל את עצמו, על שלא החליף את המוזיקה (ואת ניר הברמן!)
ועל שכן החליף את הבירות מהחבית והתחיל להביא הוגארדן במקום הויינשטפן… כמה נדנדנו להם פעם לעשות את זה..

ודבר נוסף ולא קשור – לכו לקרוא אותה

כן, אני יודעת שיש הרבה לספר, אני יודעת שעברו הרבה הרבה מים בנהר, למרות שאומרים שישראל מתייבשת
אז היום רק רציתי לקשר למישהי אחרת שאמרה את מה שהיהי לי להגיד, והצליחה לעשות את זה ללא העצבים הכלכך אופיניים לי.

נא לקרוא – חובה! 
ביני לביני, הבלוג של יופי תירוש וזהר כוכבי

חזית גאה.
ת.נ.צ.ב.ה

עוד כתבות מהימים האחרונים…

ת"א: שני הרוגים בהתקפה במרכז הומו-לסבי

צעדה בעקבות הרצח: "ילדים נרצחו בשל נטייתם

עדת ראייה ל-ynet: "שיחקנו טאקי ושמענו יריות"

קהילה תחת מתקפה: שנים של התנכלויות

כרוניקה של הסתה ידועה מראש – אביעד קדרון

אולי בסוף מישהו יפנים את זה..

אח וירוסים… יצורים עלובים.. נכנסים לך למערכת, בלי רשות מיוחדת.
הורדת איזה משחק אז יצא שהזמנת את זה הביתה, ועכשיו זה אצלך מזהם את הרשת ודופק את כל המחשבים.
היה לי פעם את הוירוס הזה. אחרי תקופה די ארוכה הצלחתי להשתחרר מהאחיזה המעיקה שלו, וחשבתי שבזה זה נגמר.
ידעתי שוירוס תולעת עדיין נמצא שם, אבל כל עוד הוא לא היה ברשת שלי כמובן שלא היה אכפת לי. עד ש.. (זהירות-ארוך)

היה לי פעם אקס ידיד, נקרא לו ז'  (קטן ולא משמעותי).
אתם יודעים איך זה, לפעמים לא כזה קריטי שפעם היה ביניכם משהו.
עוברים, מתגברים, שוכחים, ואפשר לשבת כידידים. כמו שצריך. לכל אחד מאיתנו יש כאלה.
אז ז' הוזמן לביתנו (שלי ושל יפתי היפה) לביקור וטעימה מפירות העונה. בידידות.
ז' ידוע בקרב החבר'ה שלנו בתור אינפנטיל, קצת דביל, ודי פלצן. מה לעשות, יש אנשים שברגע שהם מתחילים לדבר האנשים מסביבם רק מחכים שהם ישתקו, ואף אחד באמת לא הבין איך ולמה אני עדיין בקשר ולו קלוש איתו.
אבל שוב – בתור ידיד, הוא די משעשע לפעמים, וכמה שעות לשבת ביחד להתעדכן על קפה – לא מפריע.

ז' הוזהר מראש מפליטות פה, מבטי עיניים ושאר שטויות שמאד מאד צפוי שהוא יעשה, כי לז' יש כשרון בלרצות דברים שהוא לא יכול לקבל, כמו כל ילד שמנת שלא יודע מה זה לא. הוא הוזהר והובהר לו שהוא מוזהר ברצינות.
מה שהוא לא ידע הוא שבגלל מעמדו כאקס, בגלל הדברים שהוא אומר\כותב, ואשתי כמובן גם ראתה, לקח לי כשבוע לשכנע אותה שיהיה בסדר, שהוא לא יציע לנו לעשות שלישיה (שוב..) ושהוא יצליח להשתלט על עצמו.
סך הכל לקראת גיל שלושים כבר מצפים לכאלה דברים מאנשים… לא?
אז בסוף היא הסכימה שהוא יבקר. לכמה שעות.
(סתם דוגמה – מי בא למישהו הביתה ופוגש מישהו בפעם הראשונה ואז מודיע לעולם שהוא חרמן. מי?! היא כמעט חרכה אותו)

אתם בטח כבר יודעים מה הולך לבוא. גם אני ידעתי מה יבוא, פשוט לא ידעתי כמה ואיך.
(וגם קיוויתי לפחות יהיה לו את הכבוד העצמי לסתום את הפה בקשר לזה)

מסתבר שז' (לפי הודאתו בנאום שיבוא בהמשך) החליט מראש שמטרת ביקורו היא להכיר יותר מקרוב (אהמ) את אשתי.
והוא ישאר את הסופ"ש.

***
אתם מבינים כמה אדם יכול להיות מטומטם (וחצוף)?
בואו אני אסדר הכל- דברים שצריך לחשוב עליהם קודם כי הוא יודע אותם:
1. היא תפוסה, הרבה זמן, ובאושר.
2. היא לסבית. אוהבת בנות. לא אוהבת זין. לסבית.
3. הבחורה שהוא מנסה לדרוך עליה כדי לקבל את אשתי היא אני, שבמקרה היא מאד אוהבת

****

דבר נוסף שהוא לא יכל לדעת (אבל אני כן ) – גם אם היא היתה בכיוון של גברים – הוא לא מה שהיא היתה קוראת לו גבר. אחרי שהיא ראתה אותו היא צחקה עלי שהוא רכיכה והוא נשי…
(חחח (כן יש פה חח, זה לא בוגר אבל אני כל הזמן נזכרת ומגחכת אז זה מה יש))

אז אותו ז', כמה ימים לאחר אותו ביקור (ומסתבר גם לאחר התיעצויות עם כל מיני חברים שניסו למנוע ממנו לבצע את המהלכים הבאים) החליט לכתוב לאשתי מכתבון בפייסבוק שבו הוא כותב לה על כמה שהדהימה אותו, ושרק תתן לו סיכוי. כן, ככה, בקטנה. זה שטויות הרי, זה לא כאילו שהיא עם מישהו כרגע והוא מנסה לפרק חיים של אנשים. בקטנה (סוציו-אפס).

אוי… אשתי ראתה את זה וישר קראה לי לצחוק יחד איתה. כמה טיפש אפשר להיות. כמה?
הוא גם חשב שאולי היא עשתה לו עיניים (ככה הסתבר משיחה עם חברה אחרת שהוא דיבר איתה על זה)
אוי אלוהים כמה חוסר מושג. תענוג של ממש.

אחרי דקה עלה גם הכעס. זה חבר? ככה מתנהגים עם חברים? מנסים לפרק להם הכל? דופקים אותם אם אפשר, ועוד בשביל מה? סיכוי שאפילו לא נקרא קלוש. מה שנקרא – לא ידיד, לא נעליים, גם לא כלכך בן אדם.
המסקנה מהתקרית הזו היתה – מנתקים קשר עם ז'.
ז' הוכנס לרשימות הספאם והחסימות שלנו איפה שאפשר, הובהר לו בשיחת טלפון עצבנית וקולנית ממני שהוא לא חבר, שהוא חתיכת אפס ושלא יצור קשר עם אף אחת מאיתנו אף פעם. הוסבר לו גם בשיחה הזו בדיוק מה אשתי חושבת עליו (קצת בעידון-מה חשבתי לעצמי) למען הסר ספק. ז' התרפס, התנצל, הודה בכל שמות העצם שנזרקו עליו (אבל זה היה קל כי הם היו נכונים) ובצורה כללית נזל טוב כמו השלולית שהוא על הרצפה.
שתינו חשבנו שזה נגמר, אבל מסתבר שיש כאלה שקשה להם לשחרר.

ז', מכיוון שהוא אותו אינפנטיל שאמרנו שהוא, כנראה החליט בשלב זה שאותה אישה, שעליה הוא נדלק בגלל שהיא חכמה שנונה וחזקה, אותה אישה בעצם נשלטת על ידי ביד ברזל. אני קוראת ועונה לה למיילים ולהודעות, וכמובן אני מחליטה מה היא תחשוב ותעשה.
האומלל החליט לצאת למסע – לקבל ממנה תשובה. ממנה, לא ממני (חחח זה תמיד ממנה. ממני, כמו שאמרתי, זה היה בעידון).

עברה כחצי שנה, לא שמענו ממנו. יופי. (תמיד חושבים בהתחלה שהצלחת להפטר מהוירוס)
פתאום לפני כמה ימים נכנסה אשתי לפייסבוק אחרי הרבה זמן שלא, ושם גילתה הצעת חברות מז',
וגם כל מיני הודעות כאלה ואחרות על זה שכדאי לה לתת לו סיכוי.
מה שזה בעצם אומר זה שכל מה שחשבנו על ז' קודם כל כמה שזלזלנו – זה לא היה מספיק.

המצב אפילו יותר מעורר רחמים!

הוחלט שבשלב זה צריך להשתיק את הבחור סופית כי אין לנו סיבה להשקיע בו יותר מדי, ואין לנו צורך בנוכחות שלו בחיים שלנו. יפתי ענתה להודעה האחרונה בצורה די מתומצתת, שכללה כמה פעמים את המלה "אפס" פעם אחת אולי היה גם פלגמט.. לא משנה, אבל זה הלך הרוח. אה, כן, ותעזוב אותנו בשקט כבר.

אח"כ גם היתה הבהרה מצדה שמבחינתה הוא ילדון קט ועלוב, ושפל בצורה כללית,
שהיא לא רוצה שום קשר איתו ומעולם לא רצתה.
אבל האיש לא עוזב.
במוחו המעוות, הוא יודע שאני זו שעונה ובעצם אם היא רק היתה יכולה לענות בעצמה
היא היתה כותבת לו שכן, הוא הגבר (חחח) לו חיכתה ויאללה שיבוא לקחת אותה.

בתגובה קיבלנו נאום ארוךארוךארוך (אם הוא לא היה כזה ארוך עוד הייתי מצטטת, שתצחקו גם)
ופלצני ל ה ח ר י ד על זה שהוא בעצם חכם וטוב ומיוחד, ועוד הוא מתנשא – "למה העצבים? מישהו היה רע אליך?"
ואז המשיך הנאום עם כל השבלונות הרגילות. מכירים את האנשים שאומרים אותם דברים לכולם? אז זהו.
העיניים שלך.. אני מרגיש כאילו אני מכיר אותך ממזמן… את מזכירה לי את אמא שלי… אני לא בנאדם של מערכות יחסים אבל את מיוחדת… אני חושב ששנינו מפסידים. ( על תסביך אדיפאלי שמעת ילד? חוץ מזה קצת טאקט, לא אומרים לשתי בחורות שיש ביניהן קשר את אותם דברים, זה שעברו כמה שנים לא אומר שלא יקרעו עליך מצחוק ברגע שיראו את זה)
כמובן שהכל היה מטובל בדריכות עסיסיות עלי (הרי אותי הוא רוצה להעיף מהדרך, ואני מבחינתו מונעת ממנו את אהבתו – אוי אדיוט), שהראו לנו פשוט שהצעד הנכון היה הצעד שעשינו אז – חיתוך מהיר.
לא ברור איך הוא חשב שהוא ישיג משהו עם הניסוח הזה, וזה עוד אחרי שנבליג על כל הסיבות האחרות
שבסיכומן אין לו סיכוי קלוש.
הוא סיים את זה שוב בזה שהוא גבר, ושזו הכי הרבה אמת שהיא תקבל מגבר, כי כמובן שהיא לא פגשה גברים בחיים שלה ואוכלת שבעה (אמיתיים, לא כמוהו) לארוחת בוקר.
יש פחות מושג!!?? יש מישהו כזה?? אני לא מכירה אנשים במצב עד כדי כך קשה.

טוף… נמשיך. את התגובה הבאה שלה אני אצטט – פשוט כי גם היא גרמה לי לקרקר מצחוק.

חחח
אתה ממש ממש טיפש
כתבת מה שרצית? יופי.
עכשיו תעמוד במילה שלך כמו ה"גבר" שאתה טוען שאתה ואל תטריד אותי יותר בחיים.
אה, ובגלל שברור שאני לא סומכת עלייך שתעשה את זה- ראה את עצמך כחסום.
ד"א- לם מוסרת שהספר של ד'
אז אתה מוזמן להחזיר לו אותו באותה דרמטיות פאטטית שבה אתה כותב

אח"כ גילינו שבעצם הוא יכל לשלוח את ההודעות אליה כי הוא פתח פרופיל פיקטיבי נוסף במיוחד בשביל זה.
פשוט עכשיו הוא מפורטוגל במקום מישראל.. לא חולה בכלל
(Thats stalking you know.. And WAY pathetic).
זה גרם מיידית לשליחת עוד הודעה על כך שז' חולה נפש קטן ופתטי, ואם יעז ליצור קשר איתה או איתי מתישהו בחיים של כולנו בכל צורה שהיא, התשובה תהיה תלונה על הטרדה במשטרה. ואז הוא שוב נחסם,
ושונה שמו במחוזותינו לוירוס התולעת. על שום מה?
הוירוס על שום ההתנהגות – פלישה למקום לא לו, חוסר יכולת לעזוב בזמן, וכמובן זיהום חיינו עד שיוסר סופית.
התולעת על שום זה שהוא תולעת (ככה היא תמיד תיארה אותו (חחחחח אוי תענוג)) – נכון שמתאים!?
ואם כבר נמשיך במטאפורה, אם הוא וירוס, אז אפשר להגיד שלה אין מחשב.
לא שהיא לא מחוברת לרשת, או שיש לה אנטיוירוס או פיירוול.. לא לא, אין לה מחשב. היא לסבית!

מה יצא לנו מזה? לילה של צחוקים, וגם למחרת עוד התבדחנו על הנושא.. יש אנשים שפשוט מגיע להם.

ככה זה.
אם אתם כאלה אז תלמדו – זה לא כדאי. הז' שלכם טיפש, אל תתנו לו סמכויות, סתם יהיו יותר ויותר אנשים שיעריכו אתכם פחות ופחות (למרות שלא בהכרח תהיו מודעים לזה, אם אתם מלאים בעצמכם כמו..)
הוא? לא יודעת אם הוא לקח את זה קשה, לא אכפת לי, אבל גם אם כן וגם אם לא ז' יושב לו כרגיל מול המסך עם הזין ביד, באותה פוזה מגיל 15 וכדאי לו כנראה ללכת לפסיכולוג, או לחילופין לקבל בתחת. אולי זה סופסוף יפתור לו את המשבר. (וכן, גם את זה רוב החבר'ה חושבים, זו לא רק אני )

אם אתם לא כאלה – אני מקווה שצחקתם. אותי זה מאד מצחיק. האיש הרע של הסיפור (כביכול) חוטף השפלה.
כמו שצריך. גם שמחה לאיד זה במקום לפעמים, כשהרעים מובסים הטובים שמחים.
חוסר המושג שלו מתקרב לחוסר המושג שהיה לשרה פיילין בשיחה עם סרקוזי. אבל זה בסדר,
גם עליה הרוב אומר שהיא די טפשה, וגם היא תפסיד.

הוא שואג כמו כלב ים.

באמת. תראו חדשות.

אז למי שזוכר לפני כמה זמן קרה איזשהו מקרה וניסיתי לא להכנס לסרטים בגללו.
ניסיתי לא לחשוב שזו רק ההתחלה ומכאן הכל יתדרדר.
ניסיתי להגיד לעצמי שזה חד פעמי, שזה לא יקרה שוב לפחות שנה.

זה לא עבד לי.
היום, שוב, אני ישנה לבד.

מה לא מובן? אני כבר חודש בערך במצב גירוד ביצים בבית – לא חסר לי זמן חופש לבד!
שיחקתי כבר כל משחק עד זוב דם ואיבוד דעת, רוב מי שאני מכירה ישן באמצע הלילה, וכמה פורנו כבר אפשר לראות!?! ( ד"א, אם כבר פורנו – הרי לכם תוסף נחמד לשועלש למי שאוהב למצוא פורנו חינם )

ועכשיו – האמת על החתול הסקרן – נא ללחוץ על הלינק.

ערב נעים לכולם. Let the porn begin!

נו?
אז מי עשה פאדיחות ולא השיג דייט לאתמול??

סתם סתם, גם לשבת ולשפשף בבית זו אהבה..
אני מרגישה לגבי אתמול בערך כמו שאני מרגישה לגבי ערב השנה החדשה (סילווסטר, לישראלים.. ) – סיבה למסיבה!
כבר מתחילת השבוע אני מרגישה התרגשות קלה.. יש חגיגה.. יש סיבה לצאת, לחגוג (די בטוח שזה בגלל שיש בתזוג).
למי אכפת מהי בדיוק, העיקר שיש!
בכל מקום יש מסיבות לכבוד העניין, הטלוויזיה הרדיו והעיתונים רק מציעים מבצעים לוולנטיינ'ס
ורק מדברים על וולנטיינ'ס (העצות הרומנטיות של אחמדינג'אד לכבוד יום האהבה!) עד שבא להקיא מהמתיקות
והורוד שפתאום ברגע עוטף את הכל מתוך איזו הנחה (מטופשת!!) שורוד גורם לדברים להראות לבביים.. או משהו.

אני חייבת לעצור רגע ולציין – הכתבה האהובה עלי, מנענע – אהוב את המחשב שלך לכבוד יום האהבה

למי אכפת ממשביתי השמחות שטורחים כל שנה להסביר שזה היה נזיר אנטישמי,
וזה היה בוגד מתנצר, וזה היה ככה וזה היה ככה… ספרו למישהו שאכפת לו.
לפני מאות שנים היתה גזענות.. חדשות מרעישות, שמישהו יביא לי משאף.
בכלל, כל הזמן הזה שעכשיו בזבזתם בלספר לי מי הוא היה ולמה אתם מסתייגים.. יכלתי להיות עכשיו
לבושה ובדרך החוצה. איתכם, אם הייתם סותמים את הפה המצטדק הזה לשניה.

אני ביליתי את יום האהבה (למי שמתעניין) בריב. לא קשור לחג עצמו אבל עדיין ריב ארוך ומייגע
שאמור היה להסתיים בצהרי היום אבל הצלחנו עם קצת מאמצים לגרור אותו עד הלילה, ורק אחרי
שיצא רשמית הנזיר וולנטיין מהאיזור הסכמנו להשלים. ככה מורדים באמת!
הוחלט לחזור על זה גם בשנה הבאה.