כי הגיע זמן הקציר!

מממ ריח של גשם באויר. הייתי בקיבוץ שבוע שעבר (להלן – הקיבוץ) לשלושה ימים של גשם, מבחינתי הגיעה אחרית הימים, וכן מבחינתי היא מגיעה כל שנה עם הגשם הראשון. ביסוס נוסף לטענת אחרית הימים הוא ארוחת ערב החג אצל הדודים שעברה בצורה חלקה, יפה ונעימה יחסית למה שציפיתי.
מסתבר שיש אנשים שכן מתבגרים ומשתנים. כן ירבו!

מי מכם שמעולם לא חזה בהורדתו (או יותר נכון לומר הורדתה) של צמח קנאביס שלם שגדל לו בחוצי חוצות קיבוצי קיבוצים, עם השמש – המנורה הגדולה בעולם – להאכילו, וידיים טובות של קיבוץ להשקות ולדאוג.
מי שמעולם לא ראה כזה, הריח כזה, אחז בידיו, גזר ניקה ומשך כזה… באסה לו
…ומי שמעולם לא עישן כזה.. בכלל דכאון!

כן חברים זהו סוף המחזור ותחילתה של העונה, ריח של גשם מתקתק באויר ואצלי זה אומר שהמצב רוח בשמיים.

אז כן, עדיין אין עבודה, אבל אם היתה עבודה לא הייתי יכולה לנסוע לשבוע בקיבוץ עם אשתי היפה ושני הכלבים.. שירוצו קצת מסכנים. תקועים בדירה בחור כל החיים.. קצת דשא מה רע? אין דשא אצלנו.
אמנם אני עדיין גרה בחור שאני גרה בו, אבל עם תכניותי להשתלטת על העולם בעזרת משרת לינוקס אני מתכננת גם להעביר את המשפחה לתל אביב (כן! שתי בנות ושני כלבים זה משפחה!) או יותר נכון איזור תל אביב. עדיף איפה שיש כדוריד. טוב.
ובוא נמשוך קצת את הפתיל הזה – עונת הכדוריד החלה ילדים!
המחזור הראשון הלך כמצופה, קרית מוצקין לא הפתיעה כמו שציפינו, וכל המנצחות הקבועות ניצחו, אין הפתעות בשלבים האלו פשוט כי לאף אחד לא אכפת עדיין. העיקר ימי שישי, סביבות שעה 17-18, הטלויזיה נדלקת ואין עם מי לדבר.
לתשומת לבכם.

ודבר אחרון טוב, כי נמאס לי לכתוב (אנד לטס פייס איט – מטרה לא היתה לכל זה חוץ מלהודיע על הקציר):
חיפשתי בחדשות משהו לקטר עליו. עוד איזה מושחת או דתי (אותודבר) שפתחו שוב את הפה לכיוון לא נכון – ולא מצאתי!
לא מצאתי משהו בחדשות שעצבן אותי… היפ היפ – הורייי. עוד רמז לאחרית הימים.

תחילת שבוע. שבוע טוב

אוף כמה הלבן לבן הזה עושה אותי מאושרת! תנו לי עודדדדד!
הנה כמה דוגמיות נחמדות מהסופות של שבוע שעבר
חלק מהצפון, חלק דרום, חלק מירושלים… תודות ל NRG, YNET, וחברים טובים..

קצת תמונות קיטש בשביל ההתחלה…

רחבת הכותל מושלגת

תמונה שגורמת לך לרצות לאמץ פרה..

מצודת הורדוס (ההרודיון) בגוש עציון מכוסה בלבן

תמונות מושלגות – היום שאחרי בערד

הרים הרים ושלג..

ואם כבר בדרך, אז גם נאחל יומולדת שמח לקלינגר, שחוגג היום את היותו כמעט זקן
אז שיהיה לו המון מזל טוב וחגיגות ושמחה, וכמובן המון ברכות וחום ואהבה ממני.
כן, זה הכי חשוב, ברור!

וכמו השלג – עד שנה הבאה…

שלוש בלילה… אלו השעות היחידות שיש לי מחשב
בחיים לא פינטזתי על לאפטופ (פויה!!!) כמו שאני מפנטזת עכשיו..
פייסבוק..! אני מתגעגעת לפייסבוק..! How is that possible..?

ועוד לא התחלתי בכלל לבכות על המשחקים שלי.. גלובל שלי שיחק כלכך יותר
טוב מאצלי..

אייי… פוסטים קשים השבוע
לילה טוב לכל בית ישראל, וגם לאלה שלא מפה..

מיד, הצצה לפרק הבא..!

בפרק הבא:

זה ישראל חבר'ה!!
..ערד, לא פחות ולא יותר..
זאת ועוד – מחר

אח כן כן זה שבת בבוקר.
לא צריך לקום, לא צריך לנסוע, סוף סוף סופשבוע ממש ממש בבית..
כיייייייףףף…..

קמתי ראשונה היום, בדרך כלל בשבת קמים ביחד אבל היה לנו גם את שישי אז שוין
בכל מקרה קמתי ראשונה, ושקט כזה.. ונעים..
וישבתי לי על המחשב והסתכלתי מה חדש בפורום שלי – אין חדש, אף אחד עוד לא קם היום..
במייל – סידור עבודה ליום ראשון
ואז פתחתי את המסנג'ר, והסתכלתי מי מחובר ומי לא
עם כלכך הרבה אנשים שם לא דיברתי המון זמן!!! (וזה עוד אחרי הקיצוץ האחרון באנשים)
כבר כמה ימים יש ליאת התחושה הזו, האי נינוחות הזו.. ה"משהו" הזה שלפעמים מציק לנו.
בקטנה.

כבר כמה ימים אני חושבת על כל החברים שלי, כל האנשים שמזמן לא דיברתי איתם והייתי מתה לדעת מה קורה איתם
לא שכחתי אותם
לא רבנו
לא כעסנו
וזה לא שלא מעניין אותי.
טוב, חלק, אלו ששמרתי בגלל משחקי מחשב למיניהם וכאלה, אבל הרוב כן מעניין.
אבישי, תום, לאון, מרי, מתן, חן, פיפו, רוב, דולב, טליה, יוסי, יוני, אדר….

חמודים, מה המצב??? מה קורה איתכם מה חדש??

האמת, אני לא מאשימה אף אחד חוץ מקצת אותי.
א. ממתי לעזאזל אכפת לי ?!
ב. כמו לכל הרשימה למעלה גם לי עכשיו יש עבודה + לימודים = מרחב התמרון הצטמצם קשות
ג. גם כשאני רוצה I suck בלשמור על קשר (לענות על הודעות יהיה התחלה טובה – אבל בדר"כ אני רואה אותן חמש
שעות אחרי שנשלחו כשהבנאדם הרלוונטי Has fled the country
ד. קורה..

לא יודעת, סתם חפירה של שבת בבוקר, לפני הג'וינט אפילו.. ראיתי כמה אנשים שחסרים לי
אנשים טובים כולכם
May the force be with you

מתגעגעת.