כן, אני יודעת שיש הרבה לספר, אני יודעת שעברו הרבה הרבה מים בנהר, למרות שאומרים שישראל מתייבשת
אז היום רק רציתי לקשר למישהי אחרת שאמרה את מה שהיהי לי להגיד, והצליחה לעשות את זה ללא העצבים הכלכך אופיניים לי.

נא לקרוא – חובה! 
ביני לביני, הבלוג של יופי תירוש וזהר כוכבי

חזית גאה.
ת.נ.צ.ב.ה

עוד כתבות מהימים האחרונים…

ת"א: שני הרוגים בהתקפה במרכז הומו-לסבי

צעדה בעקבות הרצח: "ילדים נרצחו בשל נטייתם

עדת ראייה ל-ynet: "שיחקנו טאקי ושמענו יריות"

קהילה תחת מתקפה: שנים של התנכלויות

כרוניקה של הסתה ידועה מראש – אביעד קדרון

אולי בסוף מישהו יפנים את זה..

טוב בסדר – "עופרת יצוקה"…

והפעם בפרויקט תיעוד המבצע – תמונות!

עדכון ז"א (זמן-אמת…): זהו היום העשירי ללחימה. כוחות הקרקע נכנסו לפעולה בתוך עזה.
עד כה יש כ-20 פצועים לצד הישראלי, והרוג אחד. בהתחשב בטיב הלוחמה והשטח אין מה לומר חוץ מ – כל הכבוד לצה"ל.
אני גם לא חושבת שיש צורך לומר דברים אחרים כרגע.
החמאס מצידו הפסיק לגמרי לדווח על הרוגים, וכרגע כל ההרוגים באורח פלא הינם נשים וילדים חפים מפשע.
ברור לי שזה מבדר אותי רק כי אני רגילה לזה, לא צריך להרגיש רע

ולעניינינו!

או בקיצור:

החלטתי לחתום עם ציטוט מטוקבק שראיתי אתמול, המופנה לחמאס:
יום אחד נסלח לכם על שהרגתם בילדינו, אך לעולם לא נסלח לכם על שאילצתם אותנו להרוג בילדיכם.

אבל זה כמעט תמיד המצב, לא?

אתמול במשחק הגומלין הפסידה מכבי ראשל"צ בכדור-יד לקומלוי ההונגרית 35-36,
כמובן שההפסד הזה לא אומר כלום אחרי הנצחון לפני יומיים, קצת באסה אבל לא נורא.

למי שאוהב קולנוע, ישראלי ובכלל, מאד מומלץ לגשת לאתר החדש לקולנוע שעלה בכלל לא מזמן
האתר כאמור עדיין דנדש, ועדיין מעלים אליו תכנים ושאר ירקות, בציפיה להפוך לפורטל של כל מה שקשור
למידע על קולנוע וסדרות מישראל ומהעולם, וכמובן פיתוח קהילת אוהבי קולנוע תוססת.

מחר המבחן הראשון שלי להסמכת הלינוקס הרשמית. שולם, נקבע, סגור מראש.
לא שאני חושבת שהיא תקדם אותי יותר מדי עם מצב השוק כיום, ואני גם לא חושבת שלפני הנפילה היא היתה מקדמת אותי
יותר מדי. אבל זה עוד פרט שאולי יתן לי יתרון על אדם אחר בלי הרבה נסיון שרוצה להיות מנהל מערכת. נקווה.

וכן, אני עדיין\שוב בבית, בין משתעממת ללמודת לרגועה לעל סף התמוטטות עצבים.
אני יודעת שאני מקטרת די הרבה, ותכל'ס לא חסר לי יותר מדי (חוץ מעבודה וכנגזרת כסף), אבל אתם יודעים איך זה.

יש דבר אחד שלא יכול היה להיות יותר טוב – היא.
למרות הכל, ובכל מצב אנחנו ביחד. וכל מכשול גורם לנו לתמוך אחת בשניה, ורק מחזק את הקשר. מדהים.
אני בטוחה שבלעדיה כבר מזמן הייתי מאבדת כיוון ומטרה. או יותר נכון היה מפסיק להיות לי אכפת.
אין טוב יותר מזה.

באהבה

מי ראה אתמול? מכבי ראשון לציון בכדור-יד נגד קומלוי ההונגרית, סיבוב שלישי של גביע אירופה.
תוצאה: 40-27 למכבי ראשל"צ. 40-27.. במפעל אירופאי, נגד קבוצה אירופאית.
אמנם הקבוצה במקום הלפני אחרון בליגה שלה, ואת הקבוצה במקום הראשון אפשר רק לחלום על לנצח,
אבל גם נגדם לא נתנו לנו יותר מדי סיכוי בהתחלה… ותראו מה קרה. 40-27!

אז מזל טוב!

כרגע (18.25) גם משדרים את משחק הגומלין למשחק הנ"ל, שגם משוחק בארץ, והתוצאה בינתיים: 6-5… לנו.

חוץ מזה, לצערי אני צופה בכמה ימים האחרונים בשידורים של האח הגדול באינטרנט.
אין לי מלים.
כל דבר רע שחשבתי הוכפל לפחות פי שלוש, לגבי כולם (כן כן גם רנין, לאון ושיפשיף).
לא ברור לי איך אדם כמו שחר מסתובב חופשי ברחוב, ועוד יותר לא ברור לי מה הוא עושה בטלויזיה.
יצור חמום ואלים, וזה עוד לפני שבדקנו איזה סוג של ידע יש לו בגולגולת (ואז בדקנו – לא נמצא כלום).
גם.. אתה יודע.. העניין הזה עם הדיבור שלך.. אפשר לטפל בזה. בדרך כלל עושים את זה בגיל 3.

אחריו באה אינה.. אלוהים כמה טיפשות יש בילדה הזאת. ממש ברמת כתה ג', עם הבנת חיים של אשה מוכה
(ויסלחו לי הנשים המוכות, אבל אם היתה מישהי שאפשר היה להגיד עליה "- לעתיד.." זו היא),
שכאילו לא מספיק לה שהיא טפשה, היא צריכה גם שכולם ידעו את זה, ובווליום כמה שיותר גבוה.
מה שכן – אין על ריב בין אינה לעינב. ממש פנינת תענוג ביב שופכין.
הריבים הללו אמנם קצרים כי בשלב כלשהו (בדר"כ מוקדם) תתחיל אחת מהן לצעוק את מה שהיא רוצה להגיד ללא קשר לשיחה
(שזה הרי לא משנה כי ממילא היא לא הקשיבה מאז המשפט הראשון שעליו היא עדיין מגיבה), אבל למרות כאב האזניים זה שווה את זה.
אני באמת באמת מקווה שרובנו לא כאלה…

נראה כאילו נמצאה הסיבה לכך שהכלב שלי מתנהג כמו סוטה ומגרד את הגב שלו על כל רהיט\חפץ\אדם שהוא רואה באיזור.
הוא היה ככה מההתחלה, אבל אחרי תספורות ונקיונות ואמפולות נגד פרעושים לא תיארתי לעצמי שזו יכולה להיות הסיבה.
נאמר לי שיובש וקצת קשקשים זה נפוץ בזן של הכלב שלי (וולש טרייר.. .ממי), אז הנחתי שזו פשוט הסטייה שלו.. לכל אחד יש כזו.
היום בבוקר הרמתי טלפון לוטרינרית, כי נראה שהעניין הפך לרציני בשבוע האחרון, והכלב הפך לכמעט מציק מרוב שמגרד לו… מסכן.
הוטרינרית הסבירה לי שכנראה יש לבחור אלרגיה פרעושית כלשהי, שגורמת לקשקוש הזה בשלב קצת יותר מתקדם
(טוב נתנו לכלב להתגרד במשך חודשיים בטוח שזה התקדם), וכדאי לי לבוא אליה לטיפול תרופתי קליל וחידוש מלאי
הקפסולות שלי.
מבחינתי כמעט הוצאתי עליו חוזה השבוע.
כבר חודשיים בערך שאני תקועה בבית עם נפילת השווקים והיסטריית ההיי-טק הגואה, ואנשים -אני צריכה כסף! תנו לי עבודה!
אני אוהבת לינוקס – באמת! (אז די להציע לי לבנות אתרים כל הזמן!)
קשה לשבת בבית.. ועוד לקרוא על זה שיש אנשים שמחפשים עבודה כבר ארבעה חודשים (!!) אנשים עם נסיון… אז איזה סיכוי
יש לי (במיוחד כשאני תקועה בחור וכל ההיי-טק במרכז)? בורסה נבלה. הנה כרגע היתה שיחת טלפון. שום סיסטם, שו"ב אחד,
בניית אתרים אחד, ואחד לא ברור וזמני (שעליו הלכתי) שנשמע כמו סיסטם, אבל לא בדיוק. הוא גם זמני, אבל עדיף זמני שקרוב לנושא
מאשר טווח ארוך ששוב יתקע אותי בתור "בונת אתרים".

עולם מייאש קלות. אני מברי המזל שיש להם משפחה שבילתה את הצנע בלחסוך פרוסות לחם, אז יש עזרה.
ברור שזה לא נעים, אבל זה עוזר ללא ספק. מציל. בורסה נבלה.
לא רוצה לחשוב מה היה אם לא היה אותם.
הייתי צריכה ללכת לעבוד בעוד איזה משהו רגיל, אם בכלל הייתי מוצאת פה משהו באיזור (אפשרות יותר גרועה – לעבוד במשהו רגיל וגם רחוק).
היה קשה, וגם היה מרחיק אותי עוד כמה צעדים מהמטרה.
אני לא מהאנשים שיתייאשו. אמנם זה כרוך באינפנטיליות, אבל אי אפשר להיות אופטימי בלי קצת מזה. עוד מעט, עוד קצת, יהיה טוב.

טוב די לעכשיו, אני הולכת לוטרינרית. לפחות שלמישהו תהיה הקלה היום.