יום הולדת זה מן יום כזה. מוזר.
בשנה שעברה בזמן הזה, לפי הבלוג לפחות, הייתי בתחילתה של הדרך שעליה אני צועדת כרגע, אבל בכיוון קצת שונה.
אז עוד לא ידעתי שאני אהפוך את זה למקצוע של ממש.
קיוויתי כבר שנה שנתיים לפני שזה יהיה הכיוון, אבל באותם זמנים היתה עבודה, ולא היתה סיבה להכנס לזה לעומק.
קראתי בלוגים במסגרת ההשכלה הכללית, נרשמתי לקבוצות ופורומים, והשכלתי את עצמי קצת בנושא..
העובדה שהיום אני עובדת מהבית שלי, בשעות שלי, בתור עצמאית, ועושה את מה שאני עושה בהצלחה מדהימה, היא שגורמת לי
להסתכל על השנה האחרונה כהתקדמות, ולא כעמידה במקום, או נסיגה – ירחם השף.

גם זה שסוף סוף יצאתי מהחור ההוא הקרוי חדרה, ועברתי עם אשתי זוגתי היפה בנשים למרכז ולציוויליזציה הוא פלוס ללא ספק!

בשנה שעברה בתקופה הזו, ממש עוד כמה ימים, התחיל מבצע עופרת יצוקה. ממשלת ישראל קמה, רקעה ברגליה, ואמרה חלאס!
כמובן שגם על זה כבר הספקנו להתנצל, להיות מועמדים לדין בכל מיני ארצות חובבות מוסלמים, וסביר להניח שעד היום הולדת הבא שלי
גם על חלק מהם ייגזר דין (שלא בפניהם כמובן, כי אנחנו לא מתייחסים לבדיחות האלה).
זו לא התקדמות בכלל. מאז גם היו בחירות וציפי לבני לא נבחרה לצערי הרב, אלא שקרניהו ביביהו, ולצידו פיהרר ליברמן.
כן, גם אהוד ברק נלקח. בתור המנקה.

מה שכן לימדו אותנו המאורעות הנ"ל, ועוד כמה מזעזעים וקשים הוא שנראה שאצלנו בשביל זכויות צריך להלחם.
כך החליטה האגודה לזכויות האזרח, לאחר הטבח בבר-נוער יחד עם פרשת טייטל, הצעה 892, הצעת המאגר הביומטרי, אבדן זכויות נכים,
קיצוצים בסל התרופות, ושערויות ניצולי שואה (יש עוד המון דוגמאות, אבל נפסיק, היום יומולדת וזה נהיה מדכא), על מצעד זכויות האדם.
אז – מצעד זכויות האדם – סוף סוף אנחנו מרימים את קולנו – הוא פלוס לשנה האחרונה.
האירועים שהביאו להחלטה גורמים לזה להיראות כמו צעד אחד קדימה אחרי התדרדרות במורד ההר אחורה.

אז זו בערך היתה השנה, לפחות מבחינת הבלוג הזה, ואני בערך. השנה בעיקר התרכזה בהרבה עבודה על המחשב מהבית ובניית העסק.
על זה אולי יותר בהמשך.
היו עוד אירועים שאולי קרו, אבל זניחים מדי בשביל להכנס אליהם או שאני פשוט לא אדע איפה להתחיל, איך לגמור,
ואיך לכתוב את מה שאני רוצה להגיד באמצע. או ששכחתי.. אתם יודעים.. הזכרון כשמזדקנים.
ועכשיו, מכיוון שמאז תחילת כתיבת שורות אלו הספקתי לעשות הפסקת אוכל לטובת שתי ארוחות ראנץ'לכבוד היומולדת,
אני הולכת לעשות אחד משני דברים:
1. לגלגל ולשחק
2. לגלגל ולשנו"צ (קצת חוצפה שרק טרחתי להרים את עצמי מהמיטה היום בחצות היום, לא?)

סוף סוף, אחרי כמה וכמה שנים של ציפיה, וקצת נדנודים, אח שלי קרא את המשחק של אנדר..!
אמנם זה דרש הרבה תכנון מראש, סידור כל הכוכבים בשמיים במערך מושלם, ואבט"ש של שבועיים בחור נידח,
אבל אם זה עובד – זה טוב מספיק בשבילי!

והביקורת? "ספר גאוני!"
גאוני!
היה חשוב שזו תהיה הביקורת ממנו, לא "ספר סבבה" או "נחמד מאד"… גאוני היא בדיוק המלה שחיפשתי\ ציפיתי לה.
אני גם חושבת שאין תיאור פחות מזה שיתאים לספר (בניגוד לשאר הסדרה שהיא יותר "אה.." שכזה..), אז בכלל מצוין.
כרגע אין יותר אנשים שחשוב לי שיקראו את הספר ועוד לא קראו – ועל כן אני מרוצה!

אה, ואחי היקר:
..סוף סוף באמת, מה אני אומרת לך כבר שנים!?

ועתה להמלצה הבאה, שכבר הומלצה לרבים, ובניגוד לספר לא בצורה כלכך סלקטיבית
תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה, תשכחו מסאות'פארק ואיש משפחה,
קבלו את הריאליטי המצויר, הדור הבא של האנימציה החולנית – Drawn Together

Drawn Together מדברת על חבורה של דמויות מצויירות, ביניהן גיבור על, נסיכה של דיסני, פיקאצ'ו, וסמל סקס משנות ה-20
אשר נאספו להן אל תוך בית נורא דומה לבית הפח הגדול ונגזר עליהן לחיות יחדיו ולמלא משימות – כיאה לריאליטי.
שלוש עונות יש לפלא הזה, שכבר לא משודר לצערי, אבל זמין ומומלץ להורדה מכל מקום.
יהיה גם סרט בשנה הבאה אז יאללה לרוץ להוריד שלא תבכו אחרי זה שזה בוטה או חולני מדי כשתראו את הסרט..

טריילר להנאתכם:

מצויר מצויר אבל עדיף בהרבה על הפח הגדול האמיתי..

הכל התחיל בגלל טוויטר..
אני לא הולכת להכנס עכשיו לענייני טוויטר ועצם העובדה שהוא מנסה להשתלט על כל הרשת, אבל רק תדעו שזו היתה הסיבה להכל.
פשוט ראיתי הכל ב"כתב מראה" כשנכנסתי לאפליקציות באייפוד, ובצורה כללית.
ההתנהגות הזו היתה מקובלת עד שהורדתי אפליקציה לטוויטר (והרי הקשר), וראיתי שגם שם זה קורה (כמה בלתי צפוי).
אז יצאתי למסע והיום יש לי תמיכה בעברית באייפוד טאצ' – Yes we can!

שלבי הפריצה:
טוב, כדי להתקין את חבילת העברית על האייפוד (או אייפון מה שתרצו) צריך קודם לפרוץ את המאד'ר פאקר (תודה איגור..)
לי זה לקח לילה שלם, בעיקר בגלל החיפוש אחרי הגרסה הנכונה לתכנת הפריצה.
בסוף מצאתי את הגרסה של QuickPwn שמתאימה למכשיר שלי כאן (האתר נותן את כל הגרסאות, והלינקים עובדים).
QuickPwn היא תכנת פריצה המתקינה בעצם מן מערכת הפעלה חלופית – Cydia על האייפוד (נוסף לקיים… לא נפרד, לנשום).
התכנה היא די קלה לתפעול – הורדה, הרצה, הוראות.

1. הרץ את הקובץ..
2. חבר את המכשיר שלך למחשב (אם הוא עוד לא מחבר), חכה שהחץ בצד ימין יהפך לכחול ולחץ עליו.
3. בחר בגרסת החומרה המתאימה למכשיר שלך (מתוך המחשב – אם הגרסה הותקנה דרך iTunes אז QP תמצא אותה לבד סביר להניח).
4. עקבו אחר ההוראות בהתקנה, יש פה טקס קטן – לחיצה על מקש הבית למשך מס' שניות, לאחר מכן מוסיפים אליו את מקש
   הכיבוי\הדלקה ולוחצים על שניהם ביחד למשך כ-10 שניות, ולאחר מכן עוזבים את מקש הכיבוי ונשארים ללחוץ על מקש הבית
   למשך עוד כחצי דקה בזמן שהתוכנה משלימה את ההתקנות.
   אם יהיו בעיות היא תבקש מכם להתחיל מחדש, ואם לא פשוט יופיע לכם שוב חץ כחול בצד ימין לאחר שההתקנה תסתיים.
   אתם צריכים ללחוץ עליו.
5. בחירת תוכנות להתקנה – Cydia חייבת להיות מותקנת אז אין מה להוריד את הסימון, אך שתי האחרות ( Installer and Boot logos )
   בכלל לא הכרחיות. אם ככה השארנו אותה מסומנת ושוב לוחצים על החץ הכחול ההוא להמשיך הלאה.
6. כעקרון עכשיו סיימתם והמכשיר יעשה את שאר העבודה.

*למי שמעוניין – הוראות פריצה מפורטות באנגלית לכל גרסאות אייפון\אייפוד

* אחרי שהמכשיר מסיים את כל ההתקנות, אם קרה משהו במקרה והתחרטתם – פותחים iTunes ונכנסים ל – Options-Restore.
כעת מה שהותקן לכם על המכשיר יתואם חזרה ל-iTunes ולאחר עדכון קצר הכל יהיה כמו חדש.

ומה עם העברית..!?
אז ככה, תודות לפרוייקט ה OpenHebrew כל הוראות ההתקנה של חבילת העברית מרוכזות במקום אחד (הוראות בתמונות).

התקנה:

סך הכל אחרי שפרצתם את אייפוד מה שנשאר הוא להכנס ל Cydia שהותקנה אצלכם.

1. לכו ל Manage ומשם ל- Sources. לחצו על Edit (צד ימין למעלה) ואז Add.
2. כעת הוסיפו את המקור http://tom.zickel.org/openhebrew, ולחצו על Add source.
3. התכנה תבצע כעת עדכון, נמתין שתסיים ואז נלחץ Return to Cydia, ו- Done.
4. זהו, מה שנותר הוא למצוא את חבילת העברית (לא קשה יש חיפוש ודי נוח למצוא אותה) ולהתקין אותה.

* אם אתם מעוניינים רק בתמיכה בעברית תתקינו את התוכנה OpenHebrew, שהיא בעצם התוכנה שאני התקנתי.
אם מישהו מעוניין בתמיכה של כל הממשק בעברית (כלומר תפריטים וכו' גם יהיו בעברית) אז תורידו את החבילה Ivrit.

זהו, עכשיו יש לכם אייפוד תומך בעברית…! שיהיה במזל טוב

עוד מנת הרבה זמן עברה מאז פעם שעברה
ניסיתי באמצע פעמיים (לדעתי) להכניס פה איזה עדכון אבל הפעמים עלו בתוהו.

ניסיתי לכתוב מהחופשה המהדהימה בוויסלר, קנדה (Whistler, Canada) אבל אחי נכנס באמצע לבקש את הלפטופ שלו חזרה.
לפני שהוא בא זה נראה ככה:

זה רשמי – אני נמצאת בחופשה הכי טובה שאי פעם הייתי בה.

החלטתי לעדכן אתכם בלייב מאתר וויסלר שבקנדה!
הייתם פעם במקום שבו כל השנה יש כריסמס??
מקום שבו כולם שמחים, חביבים ונחמדים – ולא בצורה שיוצאת מכל החורים אחרי חצי שעה?אז זה המקום שאני נמצאת בו כרגע, אני רק מחכה לחיות החולניות מהסיוט שלפני חג המולד, וכיפה אדומה הסיפור האמיתי שיצאו לכאן..זה באמת הדבר היחיד שחסר…!
מדובר באתר סקי מהטובים בעולם, הכי טוב לסנואובורד (שזו הפעילות העיקרית שלי באיזורים מושלגים), ומלא מלא מלא שלג אבקתי ומדהים. מזג האויר בהיר וחמים למטה, ותוך כדי הסקי בכלל נעים וחם, החנויות פתוחות רוב היממה (בניגוד לאירופה), והאנשים ברובם אוסטרלים… מוזר, אבל משובח!

כמו שאתם רואים – התלהבות קשה.
וכן אני זוכרת שיש עדיין חתונה לדבר עליה..

אבל הנה אני כאן, חודש אחרי, כשרק השבוע סוף סוף הלך הג'ט-לאג באופן סופי.
אשתי הטרייה טסה חולה לקנדה חזרה חולה, ועדיין חולה תוך כדי השלמת כל הלימודים שהפסידה – תענוג.
כל זה אומר שמאז שחזרנו (והתחתנו, כן?) לא ביקרנו ולו חבר אחד, שלי או שלה, משום סיבה.
נאדה.

יש לי חבר טוב ישן וותיק שאחרי שעוד לא הגעתי לו ליומולדת גם הצלחתי שבוע שעבר לא להגיע לו לחנוכת בית..
יש לי חברים טובים ואהובים עם בת שנולדה שעוד לא ראינו!

..ועדיין אין לי עבודה, למרות ששוב היום נעשתה התקדמות ושוב נקוה לטוב עם הממונים.
הכסף נעלם ונעלם, וכמעט ולא נשאר, וכל הבארות כבר מתרוקנים, והנה באים עוד חגים.. זין.
וכן, כל זה גורם לי להרגיש מאד מחוברת למשפט שלמדתי בקנדה:

Boundaries are for people without Helicopters

אין לי הליקופטר.

אנחנו כבר עם הרוג אחד וחמישה פצועים.
אצלם מדווחים על כ-170 הרוגים.

"בעקבות הפרת תנאי הרגיעה מצד חמאס והתקפה בלתי פוסקת של שלטון חמאס על אזרחי ישראל בדרום הארץ, התקבלה ביום רביעי, 24 בדצמבר, החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, לפיה הונחה צה"ל לפעול על מנת להביא להפסקת ירי טילים והתקפות טרור מרצועת עזה לאורך זמן."

כן, סוף סוף, אור לבוקר יום שבת הוחלט אי שם במרתפי המטבחון שהגיע הזמן לעשות את כל מה שמאיימים שיעשו.
חיל האויר שלנו הפתיע ונכנס היום, ונכנס בתרתי משמע. שאר החילות מחכים לפקודה להכנס אחרי יישור השטח
משעות הבוקר כל מה שרואים מעזה זה פטריות עשן מלוות ברעשי פיצוצים עזים בכל עבר. חמאס בהלם!
הגיע הזמן.
לא כלכך נעים להתעורר לרעשים האלו, לא כלכך נעים להתעורר לאזעקות, אבל כלכך מבורך.
ההרגשה הזו שסוף סוף לא מתעלמים מזה שיום יום – יום שנחשב יום של שלום – אתה חוטף על הראש 50 פצצות מרגמה לכיוונים ראנדומליים.
שיש גב. אפילו קצת. אחרי ישיבה מול עם שמודיע לנו מראש שהם יתקפו אותנו, ואז עושה את זה ולא מקבל תגובה. סוף סוף.
אצלנו התושבים בורחים או מוצאים מחסה, אבל מברכים. כל איזור עוטף עזה מקווה לשינוי כל פעם מחדש.
ממש כרגע באשקלון "מחכים לבום", תראו איך התרגלנו לדבר. ממש אשה מוכה של מדינה אנחנו.
נפילה ראשונה גם בקרית גת, נראה שהם למדו איך לכוון. בערך.

כרגע קיבל העניין הזה שם: עופרת יצוקה!

נו חנוכה או לא חנוכה?

אבל מה שבאמת מעניין אותי כאן – גלעד שליט.
אל תגידו לי שלא ראיתם את זה בא.
זה גם לא באמת מעניין אותי, אבל אחת התגובות הראשונות ששמעתי מכל מי שדיברתי איתו על עניין התקיפה של היום הוא – "אבל מה עם שליט?"
"בטח עכשיו הם יהרגו אותו", ועוד כל מיני השערות.
אני רק רוצה להגיד – תתעוררו! אתם עושים רק נזק. (וזה רק כי לא נעים לי להגיד – למי אכפת מגלעד שליט?!)
לצערי אנחנו צריכים להכיר כבר במציאות ולהבין שכל התעמולה הזאת סביב השחרור שלו זה לא מתאים. לא מתאים.
זה רק מקשה על הממשלה שלנו במשא ומתן, זה הורס לנו את ההרתעה מבחינה צבאית. זה נותן להם קלף.
אנחנו צריכים להבין שבנושא הזה, ועד כמה שזה כואב, אנחנו צריכים להתחיל להתנהג (לפחות כלפי חוץ) כמו ארה"ב (טפו)
אנחנו צריכים להגיד – We do NOT negotiate with terrorists!
אנחנו צריכים להגיע למצב שהם יתחננו לתת לנו אותו תמורת רגיעה.
כי הם ידעו שבשום צורה אחרת לא נצא להם מהשטח ונפסיק להפציץ, והם גם ידעו שאם הם יעיזו לעשות עוד קונצים – בום.

אנחנו צריכים ללמוד להתעלם. כמו אמא שמחנכת ילדים (שגם זה נושא חלש מאד אצלנו). למרות שזה כואב לפעמים.
שלא יראו את זה. הם משתמשים בזה. זו ההתמחות שלהם.
יש להם שנים של נסיון באיך להראות מול אמצעי התקשורת, איך לדבר, ואת מי להראות.
אנחנו? מפסידים להם במערכה הזו כל יום.
אנחנו מראים הכל, מוחים על הכל, ועל כל דבר שיעשה יהיו אנשים שיקומו למחות נגדו.
את המחאה יראו בתקשורת, ואז כשנשב עם הפלסטינאים למשא ומתן הם ידעו מה כואב לנו. זה לא בריא!
עדיף שיחשבו שלא כואב. שלא ידעו שיש להם קלף.
הכי קל להם פשוט לקחת חייל, הם עשו את זה הרבה פעמים ועל כל חייל שהם לקחו הם קיבלו מאות, אם לא אלפים
של מחבלים שלהם שהיו כלואים אצלנו (עם דם על הידיים ובלי דם על הידיים-רק במוח) תמורת חייל אחד. פתטי.

סיכום ביניים מהחדשות: צה"ל תוקף לכל אורך הרצועה, הפלסיטינם מדווחים על כ 170 הרוגים, למרות שיש הרבה קבורים
תחת כל מיני הריסות אז המספר יעלה, וכמו שאנחנו מכירים אותם הוא גם יהיה שקרי וגדול בצורה מוגזמת.
למעלה מ – 95% מההפצצות של חיל האויר פגעו בדיוק במטרות שהצבו להם.
אצלנו עדיין הרוג אחד (היה מחוץ למרחב המוגן) וחמישה פצועים, יש הפצצות בכל יישובי עוטף עזה (30 נפילות בשעה האחרונה).
העולם הערבי מתכונן כבר לצאת להפגנות נגדנו.. חבורה של בובלילים.
עכשיו הם גם מיתממים.. .מה, מה עשינו רע? אתם כלכך רעים וגדולים וחזקים… בכי בכי, תמונה של לוויה (וחוזרים למה שאמרתי קודם).
האשמות בטבח, רודנות וחוסר אנושיות, קריאה לכולם לעזור ולעצור את הישראלי הגדול והרע.
כמובן שהם לא שוכחים להצהיר לעולם שהם בשום פנים ואופן לא יפסיקו לעשות בלאגן, בחיים לא יכירו בישראל, ומבטיחים נקמה. חכם.

מה שהם כן שוכחים זה שאף אחת מהמדינות באיזור לא רוצה לעזור להם, ואם הם היו יכולים הם היו מעלימים אותם בכלל.
אפילו מצרים עוזרת לנו.

בשורה התחתונה: אם לא נתקפל אחרי יומיים (כמו תמיד) בגלל לחצים מהעולם הערבי (כמו תמיד) ובקשות מהאירופאים חסרי המושג (כמו תמיד)
מלוות באיומי סנקציות (כמו תמיד) אז יש סיכוי שהמבצע הזה באמת יהיה שווה משהו. גם אם נאבד שליט אחד.

* וסליחה לבני משפחת שליט. צריך להיות מציאותיים לפעמים.