ושוב אני מוצאת את עצמי פה, לאחר הפסקה.. הפסקונת.
מרגישה פשוט יבשה.. כמו צנון ביום רע. כמו ענב מושפל (צימוק כנראה).. יבשה.
שוב חשבתי על זה, ושוב אני רואה שדווקא בזמנים הרעים/ כשאין לי מה לעשות אני כמעט לא פה.
דווקא כשיש מעל הראש, אני מוצאת זמן לכתוב.
עכשיו מה? לימודי לינוקס – סיימתי – מתכוננת למבחני הסמכה. עבודה – כבר אין. כמו שתיארתי לעצמי מראש בערך בתקופה הזו הם יחליטו (החליטו) שאין בי יותר צורך.. הכושי עשה את שלו (דאג לסדר להם את כל תחום הרשת והאינטרנט/ארגן להם את ההזמנות מהאתרים/סידר וחידש דומיינים/בנה אתרים חדשים לפי הצורך המשתנה כל דקה וחצי) – הכושי יכול ללכת.
אני לא אגיד שאני מרגישה רע על זה שדחיתי בשבוע כמעט את ההגעה שלי לשם להעביר להם הדרכות על כל החומר הזה (כי למה שמישהו שם ידע טיפה בנושא) כי אני לא!
נכון, גם אני תכננתי בדיוק את אותו מהלך, אבל תכננתי אותו לשבוע אחרי, כלומר ל-השבוע בערך… ככה שאהיה אחרי מבחני ההסמכה של הלינוקס, ובחיפוש עבודה. לצערי הם הקדימו אותי, וקצת הכניסו אותי להלם אז חיפוש העבודה התחיל לפני המבחנים.. בקטנה, אבל זה דחה לי את תחילת החזרה על החומר. כל מי שאני מכירה ועובד בזה אומר לי שמספיק שיש לי לינוקס על המחשב כמה שנים טובות וכל השאר זה בולשיט.. כי כמה אנשים כבר יודעים לדבר עם המערכת הזו בארץ? (בערך מס' האנשים שיודעים לנהוג – ולא בהתאמה). אני מקווה שהם צודקים.
עכשיו בואו נגיע לנקודה האמיתית – חוסר העבודה, או יותר נכון כמות הזמן שאני בבית, שגדלה באופן משמעותי פשוט מונעת ממני להתקרב לכאן. או במלים אחרות – חברה שלי, אשתי, יפתי, שיושבת לי על המחשב רוב היום כי היא בחופש מהאונ' מונעת ממני להתקרב לכאן. לא רק זה – עצם זה שאני לא לבד בבית זה מה שמונע ממני לשבת ולזיין לכם את השכל בכמויות רציניות (או!). יש אלה שיגידו תודה, ויש אלה שיגידו 'נקניקה תתמודדי', אבל תרצו או לא – זו הסיבה.
ודי עם ההקדמה!
יום שישי היום, אז אין לימודים ויש בירה.
ומכיוון שאני יבשה כמו צימוק כמו שאמרתי, מה עוד יש? אכן כן – פרק של ליזי!
כמו שאיימתי קודם, למען ההפצה חסרת הבושה יכנסו לפה פרקים של ליזי הישר מהאתר של ליזי וכמובן מי שעדיין לא נכנסה להכיר אותה לעומק נא לבוש בצד. בצד בצד יותר. יופי.
וכבר וורדפרס 2.6.1 בשטח…
הפעם העדכון עבר חלק לגמרי, כולל עדכון מסד הנתונים, אבל עדיין עדכוני וורדפרס מהלוח בקרה
נשארו בימי ה – 2.5.1 …משהו מסריח בממלכה? או שסתם שיחקתי קצת יותר מדי?
יש אלו מכם שאולי שמו לב שהאתר לא היה פה למשך יומיים.. שוב נחזור ל"משחקת יותר מדי".
החלטתי לבדוק אצל שירות האירוח שלי DreamHost כל מיני דברים, כמו למשל להשתמש בכתובת דומיין אחרת שתעשה רידיירקט לכאן, אבל שלא יראו את הכתובת משתנה.
אני יודעת שזה אמור להיות פשוט… עכשיו אני גם יודעת שלעשות דברים שקשורים לוורדפרס תוך כדי עבודה שבמקרה גם היא על טהרת הוורדפרס יכול לגרום לבלבולים (עיין ערך פוסט מבולגן קודם).
עדיין לא ברור לי מה עשיתי שם, אבל התקלה קרתה כשבעצם ביטלתי את השינוי, ולא שמתי לב שאני צריכה לחדש את מה שהיה קודם, איכשהו החלטתי שזה יקח 24 שעות וזה יחזור לבד… אולי הייתי צריכה באמת לקרוא עד הסוף את ההודעה הירוקה זוהרת שהיתה שם אחרי שביטלתי את השינויים שלי.. העיקר שהאתר שבניתי לעבודה רץ כמו שצריך ( או שאומרים כמו בולט בימינו..?)
…נקווה שוורדפרס 2.6.2 (שבטח יצא עוד יומיים) ילך יותר חלק.
אולי אם אני אמנע מלעשות כמה דברים במקביל על אותו שרת מסכן זה יהיה ככה..
מידע מסווג: בסופ"ש שעבר חוויתי משהו חדש, שעוד לא יצא לי לחוות – ממש הייתי על סף דמעות מזה שהפסדתי שיעור. זה עוד לא קרה לי, ולא משנה מה היה השיעור. כנראה הפעם בגלל שהיה אמור להיות תרגול מקיף של מה שלמדנו בלינוקס עד כה (גם הפסדתי כמה שיעורים בגלל מחלה) וממש ממש ממש רציתי להיות שם, נגרמה התגובה הנ"ל…
אין מסתכל יותר מזה, אבל לפחות זה אומר שחזרתי בזמן הביתה כדי לראות משחק כדוריד נשים מ-צ-ו-י-ן!
כיף באולימפיאדה הזו, משדרים הרבה כדוריד… חבל שלא תמיד בערוצים שיש לי אבל מה כבר אפשר לבקש
כשאת לא משלמת בכלל על כל מה שאת רואה..
זהו לבינתיים, זמן הוא לא משהו שיש לי הרבה ממנו לאחרונה. עדיין לא מוצאת שם שימצא חן בעיני לבלוג הזה. קשה.. אולי כדאי לי לחזור לעשן קצת, שתהיה השראה
גיליתי גם את המלה וולוג – וידאו לוג למי שמתעניין, שמעצבנת אותי בצורה קצת קיצונית. עד כדי צמרור קל כל פעם שאני שומעת אותה. אתם אומרים אולי כדאי להפסיק לראות תכניות ריאליטי רמה ז' שבהן אומרים את המלה הזו ואתם אולי צודקים אבל מצד שני גם המלה "בלוג" עושה לי טיפה חום..
סוף סוף זה קרה!
לאחר כמעט שנתיים (!!!) של עיכוב הזזתי את עצמי והתקנתי את אובונטו הלינוקסית האפריקאית על המחשב..
….מאז לחברה שלי קשה לדבר איתי, ואותי בצורה כללית לא מעניין כלום חוץ ממשחק עם המערכת הנהדרת הזו.
ההתקנה היתה חלקה לגמרי, המערכת כבר כלכך מותאמת למה שיש היום, שהיא סורקת את המחשב
ומחליטה איזה דרייברים חסרים לה.. ואז גם מורידה אותם ומתקינה אותם.
השירים רצים, הסרטים רצים (בדקתי את זה על פרק של "החיים" ) והכל פשוט תענוג!
הסיבה היחידה שאני יכלה לחשוב עליה בשביל לעשות ריסטארט ולחזור לווינדוס היא כדי לשחק משהו או כדי לגבות את המועדפים שלי משם ולהעלות אותם לפיירפוקס כאן..
אמנם נכון, אובונטו היא ההפצה הכי גרפית של לינוקס, ונועדה בדיוק לכאלה משתמשים שרוצים נוחות ופשטות אבל זה לא עושה אותה פחות לינוקס, או פחות טובה (אל דאגה ההתקנה הבאה היא פדורה…)
כלום לא מנע ממני להכנס לטרמינל כאן, להריץ סקריפטים מהשיעור – והכל כמו בכל הפצה אחרת… כמובן.
את הלילה שעבר ביליתי במציאת כל התוספים שאני אוהבת לשועלש שלי, נראה לי שחסרים עוד איזה אחד או שניים, אבל החיים יפים! (חוץ מזה שדאבל קליק על הטאב לא סוגר אותה כמו שהתוסף מבטיח אבל גם בווינדוס זו אותה בעיה)
השלב הבא הוא הורדת תוכנות ובדיקה של מה רץ עם מי, ואיך.. Winamp למשל… BSPlayer גם..
ננסה להוריד טורנט…עדיין צריך להתקין פה את המדפסת מהרשת, אבל אין לי כזה שימוש בה אז אין לחץ… שתמתין!
זהו, זה מה שרציתי לבשר. התקדמנו! אני ממשיכה לשחק. המלצות יתקבלו בחום.
אה כן, גם החלטתי שהתוסף של ה Moods לא משהו, אז אני מוותרת.
אולי אם זה היה מופיע בסוף.. או היו לזה יותר אפשרויות. בכל מקרה – הוא מבאס אותי
אתמול זה התחיל..
סוף סוף אחרי הרבה ציפיה התחלתי אתמול קורס מנהלי רשתות לינוקס מתקדם.
איזה כיף!!!!
לא ציפיתי להתלהב עד כדי כך מהעניין, סך הכל.. קורס.
אבל המרצה – תענוג, שיטת הלימוד – נהדר.
כבר בשיעור הראשון התחלנו עם כל מיני משחקים בסיסיים, וכבר מהרגע הראשון הרגשתי את עצמי מתאהבת יותר ויותר במשהו שממילא הייתי מאוהבת בו מלפני כן. מערכת מהירה, נוחה וחכמה, שורות פקודה, הכל פשוט והגיוני – מה עוד צריך??
כשהמרצה זורם מדגים ומסביר, והכל אתה עושה בעצמך הכל רץ כלכך מהר – ככה זה צריך להיות.
אפילו אפשר לסלוח לו על כל ה Geek Jokes, ויותר גרוע – לינוקס מול ווינדוס.. The Ultra Geek Jokes
אז זהו. מתחילים מהבסיס, אחרי הבסיס נכנס לרשתות. שלושה חודשים ויש הסמכה – אח"כ כובשים את העולם.
מזמן לא התחלתי משהו עם כלכך הרבה התלהבות והרגשה טובה.
מקווה שזה ימשיך ככה ושרוח ההשקעה שלי לא תיעלם, או במלים אחרות שאני לא אחליט ש"הבנתי, נמשיך הלאה"..
אני אומרת שיהיה טוב. יש תחושה טובה של משהו באויר.
אני אוהבת את התחושות האלה, אז עם התחושה הזו אני אלך.
*
