ראש הממשלה הבאה שלנו ילדים: מי שרוצה את ש"ס במשרד החינוך – שלא יבחר בי

נכון, ההצהרה הזו יכולה להיות מסוכנת בארץ, למרות שנאמרה באוניברסיטת תל-אביב שנחשבת למעוז האנטי-ש"ס בארץ,
אבל הפרסום הוא כלל ציבורי, חכו הנה באים המתלהמים. אלו שיגידו שהם מקבלים חינוך בזול אז הם יכולים להרשות לעצמם אותו מיד יגיעו,
אלו שתמיד אומרים שש"ס תורמת לצדקה (על מי אתם עובדים), לקהילה (באמת? איזו קהילה בדיוק? אצלנו הגאים לא חשנו במשהו חדש), ולמדינה (רווחה זה כל התקציבים והפנסיות שבוטלו ונגנבו לכולם לא? ותקציבי האבטלה שצומצמו הלא כן? אז מה בעצם שופר?
אה כן, מענקים למשפחות מרובות ילדים…)

אז סוף סוף קמה לה אשה במחוזותינו שלא מפחדת להגיד את מה שמועמדים רמזו כל שנה מחדש מפחד להעיר את זה-שאסור-לנקוב-בשמו..
כן, עובדיה.

אני אחסוף מכם את הסרט ההזוי שרץ לי כרגע בראש בהקשר של צופן דה-וינצ'י, אבל תגידו לי – לא הגיע הזמן שאיזו אשה תעשה שם קצת סדר בין כל הזבלנים?

אני בעדה.
נ.ב – One down, three to go

אבל זה כמעט תמיד המצב, לא?

אתמול במשחק הגומלין הפסידה מכבי ראשל"צ בכדור-יד לקומלוי ההונגרית 35-36,
כמובן שההפסד הזה לא אומר כלום אחרי הנצחון לפני יומיים, קצת באסה אבל לא נורא.

למי שאוהב קולנוע, ישראלי ובכלל, מאד מומלץ לגשת לאתר החדש לקולנוע שעלה בכלל לא מזמן
האתר כאמור עדיין דנדש, ועדיין מעלים אליו תכנים ושאר ירקות, בציפיה להפוך לפורטל של כל מה שקשור
למידע על קולנוע וסדרות מישראל ומהעולם, וכמובן פיתוח קהילת אוהבי קולנוע תוססת.

מחר המבחן הראשון שלי להסמכת הלינוקס הרשמית. שולם, נקבע, סגור מראש.
לא שאני חושבת שהיא תקדם אותי יותר מדי עם מצב השוק כיום, ואני גם לא חושבת שלפני הנפילה היא היתה מקדמת אותי
יותר מדי. אבל זה עוד פרט שאולי יתן לי יתרון על אדם אחר בלי הרבה נסיון שרוצה להיות מנהל מערכת. נקווה.

וכן, אני עדיין\שוב בבית, בין משתעממת ללמודת לרגועה לעל סף התמוטטות עצבים.
אני יודעת שאני מקטרת די הרבה, ותכל'ס לא חסר לי יותר מדי (חוץ מעבודה וכנגזרת כסף), אבל אתם יודעים איך זה.

יש דבר אחד שלא יכול היה להיות יותר טוב – היא.
למרות הכל, ובכל מצב אנחנו ביחד. וכל מכשול גורם לנו לתמוך אחת בשניה, ורק מחזק את הקשר. מדהים.
אני בטוחה שבלעדיה כבר מזמן הייתי מאבדת כיוון ומטרה. או יותר נכון היה מפסיק להיות לי אכפת.
אין טוב יותר מזה.

באהבה

נראה כאילו נמצאה הסיבה לכך שהכלב שלי מתנהג כמו סוטה ומגרד את הגב שלו על כל רהיט\חפץ\אדם שהוא רואה באיזור.
הוא היה ככה מההתחלה, אבל אחרי תספורות ונקיונות ואמפולות נגד פרעושים לא תיארתי לעצמי שזו יכולה להיות הסיבה.
נאמר לי שיובש וקצת קשקשים זה נפוץ בזן של הכלב שלי (וולש טרייר.. .ממי), אז הנחתי שזו פשוט הסטייה שלו.. לכל אחד יש כזו.
היום בבוקר הרמתי טלפון לוטרינרית, כי נראה שהעניין הפך לרציני בשבוע האחרון, והכלב הפך לכמעט מציק מרוב שמגרד לו… מסכן.
הוטרינרית הסבירה לי שכנראה יש לבחור אלרגיה פרעושית כלשהי, שגורמת לקשקוש הזה בשלב קצת יותר מתקדם
(טוב נתנו לכלב להתגרד במשך חודשיים בטוח שזה התקדם), וכדאי לי לבוא אליה לטיפול תרופתי קליל וחידוש מלאי
הקפסולות שלי.
מבחינתי כמעט הוצאתי עליו חוזה השבוע.
כבר חודשיים בערך שאני תקועה בבית עם נפילת השווקים והיסטריית ההיי-טק הגואה, ואנשים -אני צריכה כסף! תנו לי עבודה!
אני אוהבת לינוקס – באמת! (אז די להציע לי לבנות אתרים כל הזמן!)
קשה לשבת בבית.. ועוד לקרוא על זה שיש אנשים שמחפשים עבודה כבר ארבעה חודשים (!!) אנשים עם נסיון… אז איזה סיכוי
יש לי (במיוחד כשאני תקועה בחור וכל ההיי-טק במרכז)? בורסה נבלה. הנה כרגע היתה שיחת טלפון. שום סיסטם, שו"ב אחד,
בניית אתרים אחד, ואחד לא ברור וזמני (שעליו הלכתי) שנשמע כמו סיסטם, אבל לא בדיוק. הוא גם זמני, אבל עדיף זמני שקרוב לנושא
מאשר טווח ארוך ששוב יתקע אותי בתור "בונת אתרים".

עולם מייאש קלות. אני מברי המזל שיש להם משפחה שבילתה את הצנע בלחסוך פרוסות לחם, אז יש עזרה.
ברור שזה לא נעים, אבל זה עוזר ללא ספק. מציל. בורסה נבלה.
לא רוצה לחשוב מה היה אם לא היה אותם.
הייתי צריכה ללכת לעבוד בעוד איזה משהו רגיל, אם בכלל הייתי מוצאת פה משהו באיזור (אפשרות יותר גרועה – לעבוד במשהו רגיל וגם רחוק).
היה קשה, וגם היה מרחיק אותי עוד כמה צעדים מהמטרה.
אני לא מהאנשים שיתייאשו. אמנם זה כרוך באינפנטיליות, אבל אי אפשר להיות אופטימי בלי קצת מזה. עוד מעט, עוד קצת, יהיה טוב.

טוב די לעכשיו, אני הולכת לוטרינרית. לפחות שלמישהו תהיה הקלה היום.

מה יהיה עם הגשרים בחגים האלה? חאלס! אנשים, לעבוד!

בנאדם רוצה פה להרויח כסף אם לא אכפת לכם.
רוצה גם לעדכן מנוע ברשיון, ולקבוע תאריך למבחן, אבל מה אכפת לכם? אתם עשיתם גשר. קקות.

מצד שני, זה אומר שיש לי בוקר רגוע, קפה שני, ג'וינט ראשון, נתחיל להשתעשע עם סקריפטים בלינוקס (צריך להתאמן ), ונמשיך עם משחק ציוויליזיישן סוער..

חג שמח..?

כי הגיע זמן הקציר!

מממ ריח של גשם באויר. הייתי בקיבוץ שבוע שעבר (להלן – הקיבוץ) לשלושה ימים של גשם, מבחינתי הגיעה אחרית הימים, וכן מבחינתי היא מגיעה כל שנה עם הגשם הראשון. ביסוס נוסף לטענת אחרית הימים הוא ארוחת ערב החג אצל הדודים שעברה בצורה חלקה, יפה ונעימה יחסית למה שציפיתי.
מסתבר שיש אנשים שכן מתבגרים ומשתנים. כן ירבו!

מי מכם שמעולם לא חזה בהורדתו (או יותר נכון לומר הורדתה) של צמח קנאביס שלם שגדל לו בחוצי חוצות קיבוצי קיבוצים, עם השמש – המנורה הגדולה בעולם – להאכילו, וידיים טובות של קיבוץ להשקות ולדאוג.
מי שמעולם לא ראה כזה, הריח כזה, אחז בידיו, גזר ניקה ומשך כזה… באסה לו
…ומי שמעולם לא עישן כזה.. בכלל דכאון!

כן חברים זהו סוף המחזור ותחילתה של העונה, ריח של גשם מתקתק באויר ואצלי זה אומר שהמצב רוח בשמיים.

אז כן, עדיין אין עבודה, אבל אם היתה עבודה לא הייתי יכולה לנסוע לשבוע בקיבוץ עם אשתי היפה ושני הכלבים.. שירוצו קצת מסכנים. תקועים בדירה בחור כל החיים.. קצת דשא מה רע? אין דשא אצלנו.
אמנם אני עדיין גרה בחור שאני גרה בו, אבל עם תכניותי להשתלטת על העולם בעזרת משרת לינוקס אני מתכננת גם להעביר את המשפחה לתל אביב (כן! שתי בנות ושני כלבים זה משפחה!) או יותר נכון איזור תל אביב. עדיף איפה שיש כדוריד. טוב.
ובוא נמשוך קצת את הפתיל הזה – עונת הכדוריד החלה ילדים!
המחזור הראשון הלך כמצופה, קרית מוצקין לא הפתיעה כמו שציפינו, וכל המנצחות הקבועות ניצחו, אין הפתעות בשלבים האלו פשוט כי לאף אחד לא אכפת עדיין. העיקר ימי שישי, סביבות שעה 17-18, הטלויזיה נדלקת ואין עם מי לדבר.
לתשומת לבכם.

ודבר אחרון טוב, כי נמאס לי לכתוב (אנד לטס פייס איט – מטרה לא היתה לכל זה חוץ מלהודיע על הקציר):
חיפשתי בחדשות משהו לקטר עליו. עוד איזה מושחת או דתי (אותודבר) שפתחו שוב את הפה לכיוון לא נכון – ולא מצאתי!
לא מצאתי משהו בחדשות שעצבן אותי… היפ היפ – הורייי. עוד רמז לאחרית הימים.

תחילת שבוע. שבוע טוב