סוף סוף זה קרה!
לאחר כמעט שנתיים (!!!) של עיכוב הזזתי את עצמי והתקנתי את אובונטו הלינוקסית האפריקאית על המחשב..
….מאז לחברה שלי קשה לדבר איתי, ואותי בצורה כללית לא מעניין כלום חוץ ממשחק עם המערכת הנהדרת הזו.

ההתקנה היתה חלקה לגמרי, המערכת כבר כלכך מותאמת למה שיש היום, שהיא סורקת את המחשב
ומחליטה איזה דרייברים חסרים לה.. ואז גם מורידה אותם ומתקינה אותם.
השירים רצים, הסרטים רצים (בדקתי את זה על פרק של "החיים" ) והכל פשוט תענוג!

הסיבה היחידה שאני יכלה לחשוב עליה בשביל לעשות ריסטארט ולחזור לווינדוס היא כדי לשחק משהו או כדי לגבות את המועדפים שלי משם ולהעלות אותם לפיירפוקס כאן..
אמנם נכון, אובונטו היא ההפצה הכי גרפית של לינוקס, ונועדה בדיוק לכאלה משתמשים שרוצים נוחות ופשטות אבל זה לא עושה אותה פחות לינוקס, או פחות טובה (אל דאגה ההתקנה הבאה היא פדורה…)
כלום לא מנע ממני להכנס לטרמינל כאן, להריץ סקריפטים מהשיעור – והכל כמו בכל הפצה אחרת… כמובן.
את הלילה שעבר ביליתי במציאת כל התוספים שאני אוהבת לשועלש שלי, נראה לי שחסרים עוד איזה אחד או שניים, אבל החיים יפים! (חוץ מזה שדאבל קליק על הטאב לא סוגר אותה כמו שהתוסף מבטיח אבל גם בווינדוס זו אותה בעיה)

השלב הבא הוא הורדת תוכנות ובדיקה של מה רץ עם מי, ואיך.. Winamp למשל… BSPlayer גם..
ננסה להוריד טורנט…עדיין צריך להתקין פה את המדפסת מהרשת, אבל אין לי כזה שימוש בה אז אין לחץ… שתמתין!

זהו, זה מה שרציתי לבשר. התקדמנו!   אני ממשיכה לשחק. המלצות יתקבלו בחום.

אה כן, גם החלטתי שהתוסף של ה Moods לא משהו, אז אני מוותרת.
אולי אם זה היה מופיע בסוף.. או היו לזה יותר אפשרויות. בכל מקרה – הוא מבאס אותי

אז כמו שכתבתי קודם – הוספתי FeedBurner לחגיגה..
וכמו שהגיב לי ניצן – הפיד לא רצה כלכך לעבוד.

אני אחסוך מכם את הסיפור אבל אחרי כמה נסיונות תיקונים שלא עודכנו טוב משום מה נפתח לו בתרועה רמה פיד חדש!

אז כן – כל מי שנרשם (ואני יודעת שנרשמתם!! הא!) בבקשה להרשם שוב לרסס, אני פשוט לא מכירה טוב את Feedburner
ולא יודעת כמהאפשר לסמוך על ההפנייה שלהם.

תודה

אם במקרה מישהו ביקר פה בדקות האחרונות הוא בטח שם לב שיש קצת בלאגן..

מעשה שהיה כך היה:
התעוררה לה לם בבוקר והחליטה להוריד כל מיני תוספים כדי להפיח חיים במקום, וגם סתם כדי לראות מה זה מה
ואיך זה איך וכמה ולמה.. אתם יודעים – כרגיל. וכמו שכולנו יודעים לאחר ההורדה צריך להתקין ולנסות, ולשחק, ולשנות..

בקיצור – אתכם הסליחה, אני משחקת!

שמתי לב, שבתור אדם עובד (בהנחה ויש לך תחביבים מוסיימים, ועוד יותר אם יש הרבה כאלה) אני מוצאת את עצמי מצמצמת יותר ויותר את זמן ה"כיף" שלי. נכון, זה אחד הדברים הכי בסיסיים שאפשר לחשוב עליהם – כשיש עבודה אין זמן לשבת כל היום ולעשות דברים שאתה אוהב. מפתיע אך אמיתי.
אז רציתי להציג את יום השישי שלי:
הוא מתחיל ביקיצה טבעית בדר"כ. גם היקיצה נהרסה כמובן בגלל העבודה – כשקמים בשש כל בוקר יותר קשה לקום בשתיים בצהרים בסופ"ש.. אז הוא מתחיל ממש בבוקר שזה גם טוב כי זה נותן לי יותר זמן לערבוביית ה"תחביבים" הדחוסה שלי.
בבוקר יש קפה עם קצת ג'ינג'ר בצד בשביל הארומה (ככה זה כשמקושרים לבלייזר) – סוף שבוע או לא סוף שבוע?
אחרי הקפה יש כמה אופציות. הראשונה, בה אשתי היפה הולכת לחדרה לחרישה מסיבית לכבוד קורס כלשהו, היא האופציה בה אני מתיישבת לאחר כמה זמן על המחשב ומתחילה במשחקים.. ציווילזיישן 2 טוב להתחלה. שעות הבוקר – אין שחקנים במשחקי הרשת והמשחק הזה פשוט מעביר 4 שעות בלי שתרגישו בכלל.
זו גם נקודת זכות במשחק, אבל גם נקודת תרפה כי זה הופך אותו לאלמנט מסוכן מבחינת ניהול הזמן.
מתישהו שם באמצע תהיה ארוחת צהרים קלה, בערב נוסעים לאמא לארוחה (למחוק עוד 3 שעות לפחות מהלוח).

אחרי הצהרים מתחיל קצת אקשן. Guitar Hero אחרי האוכל.. קצת להוריד את מה שאכלנו עם מוזיקה טובה, והאשליה הכלכך ממכרת שאני כן אני מנגנת ברגע זה את שיר המטאל ההרסני שרץ.
אם אתם לא יודעים על מה אני מדברת – בושו לכם!
בתור שונאת קונסולות מושבעת המשחק הזה גרם אפילו לי לרצות לרוץ לקנות פלייסטיישן.. לי.. לקנות. אדיר.

ברוב המקרים זה הזמן שבו מתחילים לבדוק אם יוצאים היום, מבקרים חברים, חברים באים, משחקים משחקים או עושים משהו אחר.. אני נכנסת לעשות כמה סיבובי הרג במשחק רשת כלשהו ויוצאים לאמא.. אחרי אמא, אם לא יצאנו לאנשהו או עשינו משהו – ממשיך ההרג, והפעם היפה בנשים מצטרפת להרג – כמה כיף.
לשחק ביחד במשחק שבו משחקים כרגע איתנו עוד 15 אנשים שבשלב זה כבר נהיו כמעט משפחה. ככה זה עם משחקים ותיקים מאד. הקהילות ה"גרעיניות" נשארות. זו גם הסיבה היחידה שהמשחקים האלה עדיין מעניינים.

אם יוצאים זה אומר שכל ההרג המתואר בשורות למעלה צריך להדחות ולהצטמצם במקרה הטוב לשעות 1-2 בלילה, ובמקרה הרע השעות האלו כבר יהיו מאוחרות מדי ולא יהיה עם מי לשחק.
להיות מכור זה להלחץ מהמשפט האחרון

שבוע לתוך 2008… לא מרשים מה אני אגיד לכם..

מתישהו אני אעדכן. העין צופיה, זה הראש שעסוק כל הזמן בלעבד
ובלשחק ציוויליזיישן.. שוב או עדיין זו שאלה טובה. וגם Global.. כן כן, גם.

אה..!
שנה טובה!..