עדכון ז"א (זמן-אמת…): זהו היום העשירי ללחימה. כוחות הקרקע נכנסו לפעולה בתוך עזה.
עד כה יש כ-20 פצועים לצד הישראלי, והרוג אחד. בהתחשב בטיב הלוחמה והשטח אין מה לומר חוץ מ – כל הכבוד לצה"ל.
אני גם לא חושבת שיש צורך לומר דברים אחרים כרגע.
החמאס מצידו הפסיק לגמרי לדווח על הרוגים, וכרגע כל ההרוגים באורח פלא הינם נשים וילדים חפים מפשע.
ברור לי שזה מבדר אותי רק כי אני רגילה לזה, לא צריך להרגיש רע
ולעניינינו!
או בקיצור:
The one major difference
החלטתי לחתום עם ציטוט מטוקבק שראיתי אתמול, המופנה לחמאס: יום אחד נסלח לכם על שהרגתם בילדינו, אך לעולם לא נסלח לכם על שאילצתם אותנו להרוג בילדיכם.
Dont you just love celebrating the new year?
Dont you just love the snow and rain this time of year? How it's all beautiful outside?
This is how the children of Sderot celebrate the new year.
This is how they live every day of the last 8 years.
How long is 15 seconds? Depends what you're playing.
Rain,
feel it on my finger tips
Hear it on my window pane
Your love's coming down like
Rain,
wash away my sorrow
Take away my pain
Your love's coming down like rain
אין דבר יותר טוב על הבוקר
הדבר השני הוא הקפה, והשלישי הוא לראות את הכל רטוב בחוץ.
אח"כ אפשר לדסקס על הבאים בדירוג.
נראה כאילו נמצאה הסיבה לכך שהכלב שלי מתנהג כמו סוטה ומגרד את הגב שלו על כל רהיט\חפץ\אדם שהוא רואה באיזור.
הוא היה ככה מההתחלה, אבל אחרי תספורות ונקיונות ואמפולות נגד פרעושים לא תיארתי לעצמי שזו יכולה להיות הסיבה.
נאמר לי שיובש וקצת קשקשים זה נפוץ בזן של הכלב שלי (וולש טרייר.. .ממי), אז הנחתי שזו פשוט הסטייה שלו.. לכל אחד יש כזו.
היום בבוקר הרמתי טלפון לוטרינרית, כי נראה שהעניין הפך לרציני בשבוע האחרון, והכלב הפך לכמעט מציק מרוב שמגרד לו… מסכן.
הוטרינרית הסבירה לי שכנראה יש לבחור אלרגיה פרעושית כלשהי, שגורמת לקשקוש הזה בשלב קצת יותר מתקדם
(טוב נתנו לכלב להתגרד במשך חודשיים בטוח שזה התקדם), וכדאי לי לבוא אליה לטיפול תרופתי קליל וחידוש מלאי
הקפסולות שלי.
מבחינתי כמעט הוצאתי עליו חוזה השבוע.
כבר חודשיים בערך שאני תקועה בבית עם נפילת השווקים והיסטריית ההיי-טק הגואה, ואנשים -אני צריכה כסף! תנו לי עבודה!
אני אוהבת לינוקס – באמת! (אז די להציע לי לבנות אתרים כל הזמן!)
קשה לשבת בבית.. ועוד לקרוא על זה שיש אנשים שמחפשים עבודה כבר ארבעה חודשים (!!) אנשים עם נסיון… אז איזה סיכוי
יש לי (במיוחד כשאני תקועה בחור וכל ההיי-טק במרכז)? בורסה נבלה. הנה כרגע היתה שיחת טלפון. שום סיסטם, שו"ב אחד,
בניית אתרים אחד, ואחד לא ברור וזמני (שעליו הלכתי) שנשמע כמו סיסטם, אבל לא בדיוק. הוא גם זמני, אבל עדיף זמני שקרוב לנושא
מאשר טווח ארוך ששוב יתקע אותי בתור "בונת אתרים".
עולם מייאש קלות. אני מברי המזל שיש להם משפחה שבילתה את הצנע בלחסוך פרוסות לחם, אז יש עזרה.
ברור שזה לא נעים, אבל זה עוזר ללא ספק. מציל. בורסה נבלה.
לא רוצה לחשוב מה היה אם לא היה אותם.
הייתי צריכה ללכת לעבוד בעוד איזה משהו רגיל, אם בכלל הייתי מוצאת פה משהו באיזור (אפשרות יותר גרועה – לעבוד במשהו רגיל וגם רחוק).
היה קשה, וגם היה מרחיק אותי עוד כמה צעדים מהמטרה.
אני לא מהאנשים שיתייאשו. אמנם זה כרוך באינפנטיליות, אבל אי אפשר להיות אופטימי בלי קצת מזה. עוד מעט, עוד קצת, יהיה טוב.
טוב די לעכשיו, אני הולכת לוטרינרית. לפחות שלמישהו תהיה הקלה היום.
