למראית עין

חדי העיון ובעלי הסיבולת מביניכם אולי שמו לב בעבר, שפה בעצם יושבים להם שלושה בלוגים (לפחות.. יש סיכוי שייבאתי כמה פוסטים פה ושם מפלטפורמות חברתיות חינמיות למיניהן). כל פעם שעשיתי שינוי כלשהו, או אחד מהמעברים האהובים עלי כלכך העברתי יחד איתי את מה שהיה במקום הישן, והמשכתי משם.

הפעם החלטתי לסגור כאן.

כל מה שכתוב כאן ישאר בתור ארכיון (חוץ מפוסטים בודדים שהועברו ואולי יועלו למקום החדש בעתיד), וסביר להניח שהוא יעמוד פה לנצח
הפעם החלטתי שאני רוצה חדש חדש. רוצה להתחיל ה-כל מחדש.
זה לא שאני מתכננת איזשהו שינוי נושא דרסטי, או משהו שכזה, לא.

פשוט.. רוצה מחדש.
כבר משחקת שם כמה ימים עם ערכת הנושא והתוספים, לאט לאט.. עוד האודות המקורי והפוסט של שלום עולם עם התגובה
מתנוססים שם (בושה, כן), אבל לפחות עשיתי שלא יאונדקס בינתיים… פדיחה.
מה שכן, כבר יש ארבעה מנויים לפיד, ועשרות מבקרים, מה נסגר אתכם?

זה הסוף של פה, וההתחלה של שם

בסוף אני אכתוב שם משהו. קשה להתחיל

נראה כאילו נפל הפור. ככה זה תמיד, כשמתחילים קשה להפסיק, ולכן אני מודיעה מראש – צפו למעבר דירה.

הבלוג צפוי לעבור בימים הקרובים לביתו החדש במגונה.קום, במזל טוב, שמחה, צהלה, ותקווה מלאה שלפחות כמה שנים יעברו
עד שאחוש שוב את הגירוד המוכר הזה של הצורך בשינוי והתחלה חדשה.
בהתחלה ניסיתי הרגל.קום אבל היה תפוס, וכך גם מגו.נט למיטב זכרוני, אבל אני מרוצה מהקום הנוכחי. כן, בא לי קום.
זה הזמן והמקום לומר – אם למישהו יש רעיון יותר טוב לשם לבלוג, או לדומיין לט הים (אור הר) סטפ פורוורד.
על השם כמובן לייצג את האישיות המיוחדת\עוינת\נוירוטית שלי וכאלה..

כרגע אני מחפשת עיצוב שאני אוהב.. יש כמה על הכוונת, אבל לא משהו שבאמת פוגע.
נראה, אולי אני אמצא משהו שאני אוהבת לתרגם.. גם זה יעבוד.

האהא

זהו שיניתי את השם. כן, שוב.
מרגיש הרבה יותר קרוב למה שאני רוצה. זו התקדמות.. (גם העיצוב יוחלף בקרוב.. הרגשה שכזאת)
הגעתי למסקנה שהרבה מהחיים שלי הוא בעצם אוסף של הרגלים מגונים אלו ואחרים, חלק הולכים, חלק באים, וכולם חוגגים.

את רובם אני אוהבת, מוקירה, ומעריכה. חלקם מודחקים ומוצנעים, ומקסימום יוצאים לאויר העולם כאן בחושך

גם הבלוג הזה, ואלו שהיו לפניו הם חלק מההרגלים המגונים שלי. או הרגלים, שאף אחד לא יעלב..
גם להחליף דומיינים, עיצובים, שמות וסגנונות.. למה לא?
לגוון הוא הרגל מגונה? ואם כן, האם כל ההרגלים האחרים נכנסים תחתיו במקרה שכזה?

טוב – לפינת התתביישו לכם היומית:

בעקבות הבלאגן שנוצר בעניין בניית חדר המיון החדש בברזילי, התפטר מנכ"ל משרד הבריאות (כפי שהבטיח שיעשה),
ונתן לחרדים עוד ניצחון.
תודה לביבי, שהראה שבשביל הקואליציה הוא מוכן גם לבלוע.

ומנגד: מי אמר אובאמה ולא קיבל?

אל תגעו במקופלים.

אז מה אם שכחתי להעלות אתמול תמונה שרק בשבילה נכנסתי לכתוב פה?
היה מאוחר.. הייתי שיכורה… התעסקתי בלתקן תקלות במקום פשוט להעלות את התמונה… התפזרתי.. אז מה?

אז קודם כל – בשביל זה אני פה – התמונה

כן, את יום אתמול הידוע בשם וולנטיינ'ס החלטנו לחגוג ביציאה.
אחרי יומיים של הכנה נפשית ובדיקה שכלום לא בוטל הוחלט להתחיל ממסעדה אהובה לארוחה קטנה, ומשם
להמשיך לפאב האהוב עלי – Cheers
מה שנקרא קצת בשבילי קצת בשבילה…
אז תודה רבה לצ'ירס שנשאר פאב של בית למרות ששיפץ והגדיל את עצמו, על שלא החליף את המוזיקה (ואת ניר הברמן!)
ועל שכן החליף את הבירות מהחבית והתחיל להביא הוגארדן במקום הויינשטפן… כמה נדנדנו להם פעם לעשות את זה..

ודבר נוסף ולא קשור – לכו לקרוא אותה

לקח לי כמעט שבוע לתקן תקלה בבלוג.
התקלה נגרמה בגלל תוסף שנראה כאילו איבד שפיות, פשוט כל פעם שניסיתי להתחבר לניהול קיבלתי תקלת SQL

פעם ראשונה שזה קרה אמרתי את מה שכל תולעת מחשבים טובה היתה אומרת (לדעתי) – זה רק חלום, אם אני אנסה מחר זה כבר לא יקרה..
אז מחר בא..אבל אני לא.
קצת מרה שחורה, ומה לעשות הופה אין זמן לשבת לחשוב קצת, והנה להם פתאום 5 טיוטות חדשות בלוח הבקרה.
לא מזמן (והרבה פעמים לפני, אבל בצורה הרבה יותר מודחקת) התלוננתי על עצמי שאני באה וכותבת מה שיוצא (כן. כמו עכשיו..),
אז התחלתי להשתמש בטיוטות, לראות האם אני אוכל לקחת מחשבה משבוע שעבר ולהמשיך אותה.
זה לא עבד.
לא בגלל חוסר יכולת להמשיך את המחשבה, כן בגלל אבדן עניין במחשבה באחת הפעמים, ובשאר הזמן פשוט כי לא באתי.

אז איפה התחלתי – לקח לי שבוע לתקן תקלה בבלוג.
תביאו עטים, כי מהות התיקון די חשובה.
מוכנים?
בטוח?
אז ככה – נכנסתי לשרת ופשוט מחקתי את התיקיה עם התוסף
תוקן!

הספקתם לרשום?  יש לי את זה לפי ראשי פרקים אם מישהו צריך..